מסופק אם התפלל ברכה אחת משמו"ע היאמר הביננו
שאלה.
נאמר בשו"ע (סימן קי ס"א) בשעת הדחק, כגון שהוא בדרך או שהיה עומד במקום שהוא טרוד, וירא שיפסיקוהו, או שלא יוכל להתפלל בכוונה תפלה ארוכה, מתפלל אחר ג' ראשונות הביננו, ואומר אחריה ג' אחרונות..., ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמים, ולא במו"ש ויו"ט. וכתב המשנ"ב (סק"ה) הטעם שאינו אומר הביננו בימות הגשמים מפני שצ"ל ותן טל ומטר בברכת השנים, ובמוצ"ש ויו"ט צ"ל הבדלה, ואפילו אם ירצה לכללם בברכת הביננו ג"כ אינו רשאי, והוסיף שבפמ"ג מסתפק לומר דאפילו בדיעבד אם התפלל הביננו באלו הימים וכלל בתוכן אפשר דלא יצא דעבר על תקנת חז"ל.
ויש להסתפק מהי ההלכה כשבאמצע התפילה במוצאי שבת, שכח אם אמר את ברכת 'את צמח דוד', וכעת הוא לפני כי אתה שומע. דהנה בקהלות יעקב (ברכות סימן יז) הביא מהחיי אדם שימשיך הלאה כי ספיקא דרבנן לקולא, והקהלות יעקב חולק וסובר שיחזור על מה שמסופק, דאם ימשיך חיישינן שדילג על הברכה, וממילא כל מה שימשיך ויתפלל גם יהיה ברכה לבטלה, ובכה"ג לא אמרינן סב"ל. ויש לדון בנידוננו שאולי יאמר הביננו ויצא ממנ"פ, דאפילו אם טעה קודם ולא אמר את צמח דוד עבדך יצא, יד"ח ע"י הביננו. ויעוין מסכת יומא דף פז ע"א מתפלל שבע מתוך שמונה עשרה ופרש"י הביננו, ובמוצאי יום הכיפורים התירו לצאת בה מפני הטורח.
תשובה.
מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א השיב דאי אפשר להרכיב תפילה רגילה עם הביננו, כשם שאי אפשר להתפלל חצי בתור חיוב וחצי בתור נדבה כמבואר בשו"ע (או"ח סימן קז א). ועוד אמר מו"ח שליט"א דאם יתפלל כעת הביננו יהפכו כל הברכות שאמר מתחילה, דהיינו מאתה חונן עד כי אתה שומע לברכות לבטלה.
