הסרת קילופי עור מבגד
שאלה. נתלכלך בגד שחור חדש מקילופי עור [קשקשים], האם מותר להסירם, או שיש בכך משום ניעור האסור.
תשובה. מותר להסיר את הקילופי עור, וכן מותר להסיר שער הנמצא על בגדו שחור וחדש [ובכל זה מותר אפילו בניעור חזק].
הרחבת הדברים: מבואר בשו"ע (ס"א) דמותר להסיר הנוצות מן הבגד, וכתב ע"ז במשנ"ב (סק"ז) דאינו דומה לליבון, שהרי אין הנוצות תחובין בתוכו כמו המים והעפר, אלא עומדין מלמעלה, ולכן מותר אפי' בבגד שחור וחדש שמקפיד עליו. וביאר מו"ר, דיש ב' מיני לכלוכים על הבגד, יש לכלוך שע"י זה נתלכלך הבגד, וזהו כשנתלכלך ע"י אבק ועפר ומים. אמנם יש לכלוך שרואים על הבגד שהוא דבר זר ונפרד ממנו, וכמו שנתלכלך מנוצות או טיט דלא מיקרי בגד מלוכלך רק בגד שיש עליו לכלוך. ובאופן כזה מותר להסירו כיון שאין הבגד מתלבן עי"ז שהרי הם דברים זרים שעלו על הבגד, משא"כ באבק ועפר. ובזה יבואר היטב החילוק בין אבק, מים, עפר, שבזה יש הרבה תנאים להתיר הניעור, לנוצות וטיט (בסעי' ז) שמותר להסירן ולא נצרכו אלו התנאים. ולפי"ז יהיה מותר באופן שנתבאר למעלה. וכן באופן שנפל הבגד על הרצפה ונתלכלך מדברים זרים כשער וכדומה, שמותר להסירן.
והנה יש לדון מהו הטעם שאין איסור בהסרת הנוצות וכן כל הדברים שהתירו להסירם משום טלטול מוקצה, ובאמת בשו"ע הרב (ס"ג) משמע לפי הטעם שכתב בזה, דרק בנוצות שכבר היו לפני זה בכר או בכסת אינם מוקצה, דבשאר דברים כקילופי עור או שערות וחוטים וכדומה יהיה אסור להסירם בידו מחמת איסור מוקצה. אמנם כבר הביא בשו"ת מנחת יצחק (ח"ה סי' לח אות ג) להתיר בזה עפ"י מה שכתב החזו"א (בסי' מז סקט"ו וסקכ"א) דהוא בטל להגוף [להדבר היתר], וכן כשהדבר היתר עיקר כשמוציא המועט מיקרי תיקון ההיתר, ולכן אין בו משום מוקצה, יעו"ש, וכ"ה בנידו"ד.
ובתוספת ביאור יש לבאר, דכל זמן שהוא על הבגד אין זה מוקצה כיון שהוא בטל להבגד, ולכן כשלוקחו בידיו לוקחו בהיתר, וממילא אח"כ כבר מותר לו לזורקו כמבואר במשנ"ב סי' ש"ח (סקי"ג) בשם גדולי הפוסקים, עיי"ש.

