תאנים לנוי בשבת ט"ו בשבט נושאים: במעגל השנה, כללי

שאלה
מדי שנה בט"ו בשבט מתכנסים כל בני המשפחה לעת ערב לברך על הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל ועמם שאר פירות האילן. אנחנו משתדלים לפי המנהג להגיש קערות ועליהן כל שבעת המינים, ומלבדם תפוחים ופירות הדר, פירות יבשים ופיצוחים. גם בשנה שבה חל ט"ו בשבט בשבת אנו מקפידים על מנהג זה, וכדי להרוויח את הברכות והאמנים מפרידים את 'סעודת' הט"ו-בשבט מסעודות השבת.
כבר כמה שנים שאיננו מצליחים להשיג תאנים טריות שאין בהן בעיה של תולעים, ולכן החלטנו להגיש את התאנים בנפרד בתוך צלחת כדי שיכללו בכלל הברכה לבורא כל עולמים, אך איננו אוכלים אותן. השאלה אם מותר להגיש בשבת את התאנים הללו או שהם 'מוקצה' כי אי אפשר לאכלן, והאם הדין שונה בין תאנים מתולעות בוודאי לבין תאנים שאפשר לבדקן בקושי רב או שניקויין כרוך באיסור 'בורר'.

תשובה
מותר להגיש את התאנים בשבת והן אינן מוקצה.
ככלל, אדם מזמין בדעתו את כל מיני האוכלים לשימושו בשבת. ולכן, כדי שאוכל יהיה 'מוקצה', צריכים להתקיים אחת משתי אפשרויות: א. לא חזי – שהמאכל אינו ראוי אפילו לאכילת בהמה ושוב אינו אוכל. ב. דַחיֵיה בידים – כשהאדם עצמו הניח את האוכל בערב שבת בתהליך שצריך להימשך עד אחרי שבת, כגון שהניח ענבים לייבוש כצימוקים, או מלפפונים להחמצה וכדומה.
תאנים בשלות ראויות מצד עצמן לאכילה ולכן למרות שיש בהם חשש לתולעים, הן אינן מאוסות ואף ראויות לאכילת מי שיודע לבדקן וכן לאכילת בעלי חיים, ולכן ברור שלא התכוון להקצות אותן מערב שבת.
כמובן שאכן יש להיזהר שלא לנקות את התאנים בשבת בצורה של הוצאת פסולת מתוך אוכל משום איסור בורר.

מקורות לעיון והרחבה:
שו"ע אורח חיים סימן שח סעיף כז. סימן שי סעיף ד וסעיף ה. משנה ברורה הקדמה לסימן שח.