ניקוי דיו וצבע מהידים בשבת נושאים: שבת, כללי

שאלה

בשבת אחרי הצהריים ראיתי שהילדים לא מצליחים להעסיק את עצמם כיאות, והחלטתי שנלך כולנו יחד לבקר את אחת מחברותיי.

אך אז התעוררה בעיה, בתי שבכיתתה לומדת אחת מבנותיה של חברתי המדוברת, סירבה בכל תוקף להצטרף לטיול המשפחתי. לא יכולתי להשאירה לבד בבית והדבר היה מוזר בעיני, כי היא אהבה לשחק עם אותה חברה בדרך כלל.

התברר שעל כף ידה השמאלית של בתי, ציירה אחת מחברותיה ביום שישי דמות של בובה ומתחתה כתבה באנגלית את שמה של הדמות. הילדה נזהרה שלא למחוק את ה"יצירה", אבל בשבת בצהרים מה שנשאר מהבובה היה כתם דיו גדול ואדום ומתחתיו שרידים ברורים של שתי אותיות בלבד. הדבר בייש אותה מאד והיא לא רצתה שחלילה תראה זאת חברתה.

השאלה היא האם יש איסור כלשהו לשטוף את היד מהלכלוך? האם העובדה שבמקור היה שם ציור הופכת את זה ליותר גרוע מסתם לכלוך?

תשובה

אסור לשטוף לכלוך זה ובשעת נטילת ידים יש להקפיד לכסותו שלא יימחק.

סימני ציור, דיו מטושטש או צבע הנמצאים על גבי בשר האדם, יש להחמיר בשבת שלא לשטוף אותם כדי שלא יבוא לידי מחיקה, וכן שלא לנגב את היד, כיון שעל ידי הניגוב יכול לבוא לידי מחיקת רושם הכתב, וגם יש לחשוש שעל ידי הניגוב יצבע את המגבת, והוי כותב.

לכן, כפי שכתבנו, ילדה שכתבה על ידיה לפני שבת, אינה יכולה ליטול ידיה לסעודת שבת כהלכה, ועליה לכרוך שקית ניילון (בכריכת מפית יש חשש סחיטה) על ידיה במקום האותיות או כתם הדיו והצבע, ולא תיטול ידיה באותו מקום, ודי בנטילת שאר היד.

[יתכן שבמקום שהילדה מאד מתביישת יש מקום להקל משום כבוד הבריות, כיון שאין מחיקה זו איסור תורה, ואינה אלא מדרבנן. ואין להקל בכך בלי לשאול רב].

בשולי הדברים נעיר שיש להזהר ולהזהיר את בני הבית שלא להשתמש או להתעסק בצבע או דיו העלול להכתים ידי האדם וקשה להסירו, בערב שבת וחג, כי על ידי כך יכולים לבוא לידי חשש כתיבה או מחיקה. ואם כבר עשו זאת והתלכלכו, או מי שעבודתו בכך כגון סופר סת"ם או ציירת, יזהרו לשפשף ולנקות היטב ידיהם קודם כניסת השבת.

מקורות לעיון והרחבה: שו"ע אורח חיים סימן שמ משנ"ב ס"ק כב; מנחת שבת סי' פ ס"ק קצט; קצות השלחן סי' קמד; שו"ת מנחת שלמה תנינא ח"ב סי' לד.