לקיחת עיתון חינמון מתיבת דואר נושאים: ממון, כללי

שאלה
לפני פורים ילדים מוציאים עיתוני פרסום מתיבות דואר או מפתחי בנין כדי לגזור ניירות למסיבות פורים, האם יש בזה משום גזל?

תשובה
עיתון פרסום (חינמון) שנמצא כולו בתוך התיבת דואר, יש לחוש לא לקחתו משום גזל. ואם חציו בתיבה וחציו בחוץ, נראה דאין בזה משום גזל. עיתונים הפזורים בפתח הבניין מותר לקחתם.

מקורות להרחבה:
אם העיתון פרסום (חינמון) נמצא כולו בתוך התיבה, לתיבה יש דין חצר. ויש לברר אם התיבה נחשבת לחצר המשתמרת וקונה, או שנחשבת לחצר שאינה משתמרת שלדעת רב יהודה בשם שמואל ולדעת עולא (ב"מ יא-יג) אינה קונה רק אם בעל החצר עומד בצד שדהו. ושם בגמרא נחלקו האמוראים לגבי חצר שאינה משתמרת, דלרב פפא מהני דעת אחרת מקנה, ולההוא מרבנן לא מהני דעת אחרת מקנה.
להלכה נחלקו השו"ע (חו"מ סימן ר' ס"א) והרמ"א (שם), דלדעת השו"ע (כדעת הרמב"ם) דאין חצר זוכה אם היא משתמרת רק לדעת המקנה, ולדעת הרמ"א (כדעת הרא"ש), חצר קונה גם אם משתמרת רק לדעת המקנה ולא לדעת הקונה. הש"ך (שם סק"א) מצדד לשיטת השו"ע דחצר שאינה משתמרת אלא לדעת המקנה לא מהני, ומכריע שעכ"פ הוא נחשב ספיקא דדינא. ובקצות החושן (שם סק"ב) מצדד כשיטת הרמ"א דאם יש דעת אחרת מקנה אזי קונה אף בחצר שאינה משתמרת.
ובגדר מה נחשב לחצר המשתמרת, כתב הנתיבות המשפט (שם ביאורים סוף סק"ג) דדוקא כשהיא מגולה בלא מחיצות נקרא חצר שאינה משתמרת, אבל אם יש מחיצות סביב אף שאינו נעול במנעול, נקרא חצר המשתמרת.
והנה דעת המקנה (קידושין כו.) דבחצר המשתמרת לא די שיש מחיצות אלא צריך שיהיה כל הדבר הנקנה נמצא בתוך החצר, שכתב שם דקנין ידו קונה בלא הגבהה, דומיא דקנין חצר, והיינו דווקא שתופס את כל החפץ ולא רק חלקו. ומבואר מדבריו שדוקא כאשר אוחז ממש את כל החפץ, קונה דומיא דחצר המשתמרת, וכן כתב גם בנתיבות המשפט (סימן רס"ח סק"ב) דחצר קונה רק אם כל החפץ בתוך החצר, אבל אם מונח קצת מחוץ לחצר, החצר אינה קונה.
העולה מן האמור, שתיבה אף שאינה נעולה יש לחוש שלא להוציא העיתון (חינמון), דלשיטת הנתיבות נחשבת כחצר המשתמרת, ואף אם נאמר שנחשבת כחצר שאינה משתמרת כיון דאינה נעולה, יש לחוש לשיטות דאם יש דעת אחרת קונה אף בחצר שאינה משתמרת, דמי שחלק את העיתון נחשב לדעת אחרת, שבוודאי חפץ שהעיתון יגיע לבעל התיבה.
אמנם באופן שהעיתון (חינמון) עומד חציו בתיבה וחציו בחוץ כדרך מחלקי העיתונים, לכאורה נחשב זה כחצר שאינה משתמרת, וכל שכן בעיתונים המונחים זרוקים בפתחי הבניינים, אין החצר קונה אותם לדיירים, משום שחצר אינו קונה במקום שרבים דורסים שם, אמנם יש לדון מצד בעל העיתון שנתכוון להקנותו דוקא לדיירים ההם, וממילא אפשר שעדיין לא יצא מרשותו, אלא שמסתברא מילתא דמאחר שעיתונים הללו שאינם מסודרים הרבה מהם יגיעו בסופו של דבר לאשפה, ודבר זה ידוע לבעל העיתון, ולכן בדרך כלל יזהיר את המחלקים שיכניסו אותם לתוך תיבות הדואר, הרי שבכל אופן שהעיתון לא נקנה עדיין לדייר, יתכן שיש להם כבר דין הפקר.
אך כל זה בעיתון שהוא חינמון, אבל עיתון שעולה כסף, בוודאי יש לחוש משום גזל, מאחר שאע"פ שקניין מעות לא חל לעניין שיוכל לחזור בו, מכל מקום בזה בוודאי המוכר לא מתכוון שיהיה מונח הפקר בטרם יגיע העיתון אל המנוי, ובפרט שיש לדון גם בקניין כסף מצד עצמו.