טלטול בבית מלון של גוים נושאים: שבת, כללי

שאלה
היינו קבוצה בבית מלון לא יהודי, הכל היה מאורגן לנו במלון, חדר אוכל נפרד וצוות נפרד, ורצינו לדעת מה ההלכה לגבי טלטול בתוך המלון, וכיצד יש לנהוג לגבי עירוב חצרות?

תשובה
חכמים אסרו להוציא מהבתים לחצרות, אף במקום שמדין תורה המקום מוקף מחיצות גמורות ודינו כרשות היחיד שמותר לטלטל בה ולהוציא ממקום למקום, שלמה ובית דינו תיקנו שלא להוציא מהבתים לחצירות, משום שהדבר דומה להוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים.
וכדי שיוכלו להוציא מהבית לחצר, תיקנו חכמים שיניחו פת שגובים מכל הבתים, באחד מבתי החצר, ובכך נעשים כולם שותפים ומחוברים זה לזה כרשות אחת, ועל ידי זה יהיה מותר להוציא מהבתים לחצירות, ולהיפך, וזה נקרא 'עירוב חצירות'. כמו כן, יהיה הדין גם בחצרות רבות הפתוחות למבוי אחד, גובים דבר מאכל מכל בני החצרות שבמבוי, ומניחים את השיתוף באחת החצרות, מותר להם להוציא ולטלטל מהחצירות למבוי, וזה נקרא 'שיתוף מבואות'.
בחוץ לארץ בדרך כלל אין העיר מוקפת, והטלטול ברחובות או מן הבית לרחוב אסור מדין טלטול ברשות הרבים או בכרמלית, ולכן גם לא מניחים עירוב חצרות כללי לכל העיר. ונמצא שבבניין מגורים הטלטול יהיה אסור אפילו מהדירה לחדר המדרגות, למסדרון או למבואה שבבית דירות. כמו כן אסור לטלטל ממקומות אלו לדירה, ומדירה לדירה. אמנם, בבנייני מגורים שיש בהם רק יהודים, הרי הם עושים 'עירובי חצרות', וממילא מותר להם לטלטל בתוך הבניין.
אמנם, כאשר גרים בבניין משפחות של אינם יהודים, במצב כזה, אזי אם גרה בבניין רק משפחה אחת שומרת מצוות, והשאר הם גויים, מותר לבני אותה משפחה לטלטל מדירתם לשאר חלקי הבנין.
אבל אם יש יותר משפחות של גויים, וכך בבית מלון של גויים, שהרבה מהחדרים נשכרו על ידי גויים, וכן בעל הבית של המלון הוא גוי, מאחר וכל דירת מגורים או חדר במלון שאינה משתתפת בעירוב פוגעת באפשרות השימוש בעירוב. הרי שהאופן שיאפשר לטלטל בתוך חדרי המדרגות ובמסדרונות המלון, הוא לשכור רשות בדירות. שכירת רשות יכולה להיעשות על ידי מתן חפץ, או שווה פרוטה, לבעל הדירה על מנת שיניחהו בביתו. לכתחילה ראוי לשכור את המקום מבעל הדירה בכסף, ובשעת הדחק די בשאילת רשות.
בבית מלון, אפשר לתת לבעלי המלון כסף כל שהוא, ולקנות מהם זכות להשתמש בכל השטחים המשותפים, ובכך נחשב הדבר לשכירת רשות.
לאחר ששוכר את הרשות, יערב בפת. שיעור הפת הוא כגרוגרת (45-20 גרם, דהיינו 45 - לכתחילה, 20 - בדיעבד) לכל דירה. ואם יש שם 18 דירות של שומרי מצוות או יותר, אין צריכים יותר מ18- גרוגרות (800-360 גרם). אם כי מעיקר הדין היה צורך לאסוף פת בשיעור כגרוגרת מכל דירה ולהניח את כל פתי הלחם בדירה אחת. הקלו חכמים והורו שאחד יכול לזכות מפתו לכל שאר הדיירים על ידי שליח.
צריך שתהיה הפת ראויה לאכילה, ולכן חד מהדיירים יקח בערב שבת חלה או חבילת מצות (800-350 גרם) בידו, ויברך "אקב"ו על מצות עירוב", ומזכה חבילה זו לכל שאר הדיירים באמצעות אדם אחר, שאינו מבני משפחתו הסמוכים על שולחנו. על הזוכה להגביה את החבילה טפח. לאחר מכן יניח את החבילה באחת הדירות, במקום שאין חשש שהיא תיאכל או תילקח.
יש לזכור: עירוב זה מתיר טלטול רק בתוך בנין הדירות (ואם מצורפת לו חצר מוקפת מחיצה - גם בחצר) ולא מחוצה לו, אלא אם כן העיר כולה מוקפת במחיצות (או בצורת הפתח) והניחו עירוב חצירות עבור כל העיר.