טבליות להקלת הצום ביום כיפור נושאים: במעגל השנה, כללי

שאלה:

שאלה: בערב תשעה באב לקחתי כדורים מיוחדים שנותנים תחושת שובע ופשוט לא הרגשתי את הצום. רכשתי כעת כדורים נוספים עבור יום הכיפורים, אולם חברי טען ואמר שביום הכיפורים אסור להתחכם בדרך זו ולהימנע מעינוי, כי המצווה היא להתענות. האם יש ממש בדבריו? בשנים האחרונות אני רואה בקביעות שמוכרים את הטבליות הללו ליד בתי הכנסת בימים הנוראים, אך אולי זה נועד רק עבור צום גדליה.

תשובה:

בשדי חמד (מערכת יוה"כ סוס"י א') מביא בשם גאון אחד שכיון שאיסור אכילה הוא כדי לקיים מצוות 'ועיניתם את נפשותיכם' אין נכון לעשות מערב יוה"כ סגולות שונות בכדי להקל צער הצום, אמנם האחרונים חלקו על קביעה זו, שהרי אדרבה הטעם שהתורה צוותה לאכול בעיו"כ ואפילו סמוך לחשיכה, הוא כדי להקל עליו התענית (כמבואר ברש"י יומא פ"א ע"ב וטור סי' תר"ד), ולכן כתבו שאין איסור לקחת בערב יוה"כ גלולות מיוחדות המתפרקות במעיים אט אט וגורמות להרגשת שובע לזמן ממושך, והציווי 'ועיניתם את נפשותיכם' מתקיים ע"י עצם המניעה מאכילה ושתיה ממש ביוה"כ.

מקורות לעיון והרחבה:
ראה פסקי תשובות תרי"א א' בשם שדי חמד אסיפת דינים מערכת יום הכיפורים שאסר, ואולם שאר כל הפוסקים נקטו להיתר.
ובהסבר העניין:
איתא ביומא (עד:) ת"ר: "תענו את נפשותיכם", יכול ישב בחמה או בצינה כדי שיצטער? תלמוד לומר – "וכל מלאכה לא תעשו" מה מלאכה – שב ואל תעשה, אף עינוי – שב ואל תעשה, ע"כ. ובס"ד נבאר זאת בהרחבה. ונקדים תחילה, שישנו
הפוסקים כותבים שיש הבדל בין גדר העינוי של יום הכיפור לעינוי של תשעה באב. כלומר, מלבד העובדה שהעינוי ביוהכ"פ הינו מהתורה, ואילו העינוי בתשעה באב הינו מדרבנן. ישנו הבדל מהותי נוסף ביניהם.
יום כיפור – הוא יום טוב שצריך לכבדו. דינו כאחד משלושת הרגלים שמפסיקים את האבילות. ולכן ישנו חיוב לכבד ולענג את יוהכ"פ, מלבד ע"י אכילה ושתיה. וכלשון המדרש רבא בויקרא פ' בהר על הפסוק "ולקדוש ה' – מכובד", זה – יום כיפור שאין בו אכילה ושתיה, ואמרה התורה – כבדהו בכסות נקיה, ע"כ. ולכן אע"פ שביוהכ"פ ישנו חיוב מהתורה לענות את נפשנו מאכילה ושתיה, וחז"ל הוסיפו עוד שלושה דברים, אולם אין הטעם בגלל שרצון התורה היה שנצטער כמה שיותר ביום הזה, אלא שהעינוי מהאכילה ושתיה נקבע בגלל שזה מדרכי התשובה.
ומאחר ונצטווינו לשוב בתשובה שלמה על חטאינו, כדי שנזכה לאמור בתורה "כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאותיכם" וגו', לכן עלינו לנקוט בדברים המביאים לכך. כמו כן הובא טעם נוסף בחז"ל לעינוי מאכילה ושתיה, בגלל גדלותם של ישראל ביוהכ"פ שדומים למלאכים. וכשם שמלאכים לא אוכלים ושותים, כך ישראל צריכים לנהוג כך ביום הזה. לפיכך מלבד חמשת העינויים שהתורה וחז"ל ציוו אותנו לנהוג ביוה"כ, לגבי שאר הדברים – עלינו לנהוג ביום הזה כיום טוב, ולכן אסור לנו לגרום לעצמינו צער נוסף.
ובשאילתות לרב אחאי גאון (שאילתה טו) שביוהכ"פ יש מצוה לשמוח כמו שנצטווינו בכל חג. אלא שאע"פ שלגבי מצוות השמחה רבים הם הסוברים שלא נוהג חיוב כזה ביוהכ"פ, מכיון שכתוב בתורה "ועיניתם את נפשותיכם", אולם כולם מסכימים, שצריך לכבדו כראוי ליו"ט, ולהימנע מעינויים וסיגופים נוספים מעבר למה שאמרה התורה והוסיפו חז"ל, ועיין בשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' קי) שהאריך בכך.
לפיכך מותר למי שרוצה והדבר מועיל לו, לקחת לפני הצום של יוהכ"פ גלולות או טיפות מיוחדות שמועילות להקל עליו את הצום, ואין בכך איסור. כי לא נצטווינו להרגיש את הצער מחמת הצום. והרי מבואר ברש"י בברכות (ח: ד"ה מעלה) וביומא (פא:) וברא"ש שם (סי' כב), ובעוד ראשונים, שהטעם שהתורה ציוותה עלינו לאכול בט' בתשרי הינו, כדי שנוכל לצום בקלות, ולא נרגיש הרבה את העינוי מהצום של יוהכ"פ, בגלל שנהיה שבעים מהסעודה של ערב יוהכ"פ כמבואר בהרחבה בטור ובשו"ע אור"ח (סי' תרד, א) וע"ש.