הדלקת נרות כשחוששת להכשיל אחרים נושאים: שבת, כללי

שאלה
בית הספר התיכון ע"ש שרה שנירר בעירנו ארגן שבת גיבוש מיוחדת לכל המורות בבית ההארחה בצפון, מאחר שבית ההארחה המדובר לא פונה בדרך כלל לקהל שומר תומ"צ הובא למקום משגיח מיוחד שהיה אחראי לכל סידורי הכשרות והנהלת בית הארחה קיבלה מידע מפורט על כל הנחוץ ליהודי חרדי בשבת כזו.
ואכן כשנכנסו המורות לחדר האוכל כשעה לפני שקיעת החמה כדי להדליק את נרות השבת במקום אכילתם גילו שמעצבת הבית של בית ההארחה שילבה לכל אורך מרכז השולחן שסביבו יסבו כולם בהמשך לסעודת השבת, מגש ארוך בצבע כסף שעליו זוגות-זוגות של פמוטות מהודרים כמנין האורחות. מיהרו כולן והחלו להדליק אשה-אשה את נרותיה. דינה חשבה לעצמה שהסידור מאד יפה, אבל הבינה שאי אפשר לעשות דבר דומה בביתה כי המפה שעליה מונח המגש יהיה 'בסיס' לנרות ולא יהיה אפשר להחליף מפה בין הסעודות. ולפתע עלתה בלבה שאלה: האם מי שאחראי על סידור השולחנות כאן מודע לכך שזו בעיה? סביר להניח שמי שאחראי לטפל בציוד יקר כמו הפמוטות אינו העובד הזר והנכרי שמפנה את האשפה, אלא יהודי או יהודיה מצוות בית ההארחה. רוב ככל המורות כבר הדליקו, כך שיהיה אור נרות שבת על השולחן גם בלי הנרות שלה – האם עדיף לה לא להדליק השבת?

תשובה
מותר וראוי שתדליק את נרות השבת כפי שעשו שאר המורות. וכדאי להניח על המגש לפני שמקבלת על עצמה שבת בהדלקת הנרות דבר היתר חשוב כמו סידור או תכשיט עד לאחר בין השמשות.
מגש שעשוי במיוחד לנרות הרי הוא 'בסיס לדבר האסור' – הנרות שדלקו בכניסת השבת, ואסור לטלטלו. ואולם סביר להניח שמגש ארוך מוכסף שנמצא בבית ההארחה משמש לעתים גם לעיצובים אחרים, ולכן בהנחת חפצי היתר לצד הנרות הופך המגש לבסיס לדבר האסור והמותר ומותר לטלטלו [וגם למחמירים בזה, כשחפץ ההיתר חשוב מאד ניתן להקל].
גם אם אין אפשרות להניח דבר ערך וכדומה, עדיין יהיה מותר להדליק את הנרות ואין בכך איסור 'לפני עור', למרות שגם באיסורים דרבנן יש לחוש לאיסור 'לפני עור', כל עוד אין הדבר מוחלט שיפנו את השולחן ממקומו, ושיעשו זאת באופן האסור.

מקורות לעיון והרחבה:
אורח חיים סימן שט סעיף ד', מנחת שבת סי' פט סק"ד, שמירת שבת כהלכתה פרק כ' סעיפים סג-סד, ארחות שבת פרק י"ט סעיף רפח. בעניין לפני עיור באיסור דרבנן - ראה במנחת חינוך מצוה רלב שדן אם האיסור הוא מן התורה.