ברכת עושה מעשה בראשית בשידור חי נושאים: ברכות, כללי

שאלה
בימים האחרונים התפרץ הר געש גדול באי לה-פלמה שבאיים הקנריים. ניתן היה לצפות בשידור חי בהתפרצות הר הגעש שנמשכה שעות ארוכות, מאחר ונזדמן לי לראות בשידור את האדמה פולטת סלעי ענק ואש תופת לגבהים לא נתפסים, נתעוררתי לשאול אם הייתי צריך לברך ברכת 'עושה מעשה בראשית', או האם היה מותר לברך?

תשובה
הרואה התפרצות הר געש מברך ברכת עושה מעשה בראשית, וכך גם ההלכה לגבי ראייה של דברים נוספים שהם מנפלאות הבורא, אולם כדי לברך צריך לראות את ההתרחשות בעיניו ממש ולא בשידור חי. אמנם יכול לומר את הברכה ללא שם ומלכות.
אמנם באופן שרואה בעצמו את ההתרחשות, אלא שרואה זאת באמצעות משקפת ולא באמצעים אלקטרוניים, יכול לברך את הברכה עושה מעשה בראשית. דומה הדבר למי שמרכיב משקפיים, ובאמצעותם הוא רואה את המראה ואת ההתרחשות.
ולא אמרו שאין לברך, אלא בראייה שאינה אמיתית, אלא באמצעים אלקטרוניים שבהם התמונה האמיתית מקבלת המרה לאותות חשמליים, והמסך מתרגם אותם מחדש לתמונה. זו היא הדמייה ולא ראייה ישירה.

מקורות להרחבה:

בדומה לכך, מצינו דיון בפוסקים לגבי עניית 'אמן' על ברכה שנשמעת בשידור חי. יש אומרים שהשומע ברכה או קדיש בשידור חי, אם הוא באותו זמן ממש, יש לו לענות אמן. ראה בשו"ת אגרות משה חלק אורח חיים חלק ד' (סימן צא אות ד), שו"ת מנחת שלמה חלק א' (מהדורת תשס"ה, סימן ט ענף א אות ד-ה). וזאת משום שהוא עונה אמן על הברכה שנאמרת כעת. ואמנם, אם אם אורך יותר מ"תוך כדי דיבור" עד ששומעים את הברכה אין לענות אמן, כמבואר ברמ"א אורח חיים (סימן קכד סעיף ח) ובמשנה ברורה (ס"ק לד). ועיין במשנה ברורה שם ששיעור תוך כדי דיבור הוא מחלוקת הפוסקים, יש אומרים שלוש תיבות. ויש אומרים ארבע תיבות, ע"ש. ובמשנה ברורה (סימן רו ס"ק יב, ושער הציון סק"י, וסימן תפז סק"ד, ושער הציון סק"ג, וסימן תקפב סק"ז) נקט להלכה ששיעור כדי דיבור היינו כדי שאילת תלמיד לרב "שלום עליך רבי", ע"ש. שיעור זה הוא בערך כשנייה וחצי מזמן סיום הברכה.
במידה ויש ציבור גדול שעונה אמן, וכאשר יענה אמן יהיה זה תוך כדי דיבור של חלק מהציבור אך לאחר כדי דיבור של המברך, יש לענות אמן (ראה בביאור הלכה סימן קכד ד"ה מיד).
בגמרא במסכת סוכה (נא:) מסופר על בית הכנסת הגדול באלכסנדריה שהיה שם קהל גדול מאוד, ולא כולם היו יכולים לשמוע את ברכותיו של החזן ולענות אחריהן אמן, לכן היה השמש מחזיק מטפחות בידו, וכיוון שהגיע הזמן לענות אמן - היה מניף במטפחות וכל הקהל היו עונים אמן. ומבואר בתוספות (נב. ד"ה וכיון) שהמתפללים שלא שמעו את החזן לא היו יוצאים ידי חובה בברכותיו, ומכל מקום לענות אמן צריך כל מי שיודע בבירור שכעת נאמרת ברכה מפי חברו ויודע גם מה היא הברכה. אמנם במנחת שלמה (חלק א' סימן ט' אות א') כתב שאין צריך לענות אמן כששומע דרך הטלפון.