בישול אחר בישול בבשר בחלב

בסוגייתנו מצינו שלוקה על איסור בישול בשר בחלב, ומקור הדין מבואר להלן (קטו:), תנא דבי רבי ישמעאל ג' פעמים נאמר בתורה 'לא תבשל גדי בחלב אמו' (שמות כג יט, לד כו, דברים יד כא), ואחד מהם בא לאיסור בישול. האחרונים דנו אם שייך בישול אחר בישול בבשר בחלב, אם לאחר שבישלו פעם אחת עובר שוב על 'לא תבשל' אם יבשלו פעם שנית.
והנה לגבי שבת מצאנו מחלוקת בין הפוסקים אם יש בישול אחר בישול או לא, ולהלכה פסק בשו"ע (או"ח סי' שיח ס"ד) שיש חילוק בין מאכל יבש למאכל לח, שביבש אין בישול אחר בישול, ובלח יש בישול אחר בישול. ולענין בשר בחלב דנו בזה הפוסקים. בכרתי ופלתי (סי' פז פלתי ס"ק יג) כתב להוכיח ממה שאמרו (לעיל קד:) שאסור להעלות בשר וגבינה על שולחן כאחד שמא יעלם באלפס רותח ויעבור על איסור תורה, משמע שאף אם כבר נתבשל יש בישול אחר בישול, שהרי בודאי לא יעלה שם על השולחן בשעת האוכל רק דברים שכבר נתבשלו, ומכל מקום מבואר שאסור לעשות כן. אולם מאידך כתב להוכיח מגעולי מדין שצוותה התורה להגעיל אף כלים בני יומם וגם כלים שבשלו בהם העכו"ם בשר בחלב, והרי כשמגעילם הרי הוא מבשל את הבלוע בהם, הרי שאין בישול אחר בישול בבשר בחלב.
עוד הביא ראיה ממה שפסק הרמב"ם (מאכלות אסורות פ"ט ה"י) והשו"ע (יו"ד סי' צב ס"ב) בחלב שנפל לתוך קדירה ואינו יודע לאיזה חתיכה נפל, שצריך לנער הקדירה כדי שיתפשט בכל החתיכות, ואם יש בישול אחר בישול קשה שהרי מה שנבלע חוזר להתבשל על ידי הניעור בשאר חתיכות, אלא על כרחך שאין בישול אחר בישול בבשר בחלב. ולכן כתב הפלתי שיש חילוק בין בשר בחלב בלוע לבשר בחלב בעין, שבבלוע שהוא טעם בעלמא אין בישול אחר בישול, ובדבר שהוא בעין יש בישול אחר בישול. ולפי זה כתב הפלתי ליישב את מה שכתב הש"ך (יו"ד סי' פז ס"ק יח) שמה שאסור לחתות תחת כלים שבשלו בהם בשר בחלב, הוא רק חומרא בעלמא, ומשום שאין בזה בשר בחלב בעין אלא טעם בלוע.
ובשו"ת מנחת יצחק (ח"ה סי' נח) כתב, שלפי חילוק זה יש ליישב את דברי השער אפרים (סי' לח, הו"ד בבאר היטב או"ח סי' תרעג סק"א) שדן אם מותר להדליק נר חנוכה בחמאה שנתבשלה בקדירה של בשר בן יומו שנאסרה מחמת שלא היה בה ששים, ותמה עליו באליה רבה (שם סק"א) שהרי הדבר אסור מחמת בישול בשר בחלב, שהרי להלכה יש בישול אחר בישול, ואף אם נאמר שבשר בחלב אינו עדיף משבת ובשבת אין בישול אחר בישול, מכל מקום הרי גם בשבת בדבר לח יש בישול אחר בישול, ונר הרי נמס בראשו מחום האש והרי הוא כדבר לח שיש בו בישול אחר בישול בשבת. אכן לפי דברי הפלתי יש ליישב, שהרי בבליעת הכלי אין בישול אחר בישול בבשר בחלב, ומה שאסור הוא רק משום חומרא, ומשום קיום מצות נר חנוכה התיר בשער אפרים כי בזה אין להחמיר.
אכן משו"ת שבות יעקב (ח"א סי' לח) שהצדיק את הקושיא על דברי השער אפרים משמע, שאף בדבר שהוא בלוע אומרים בו בישול אחר בישול ושלא כדברי הפלתי, וכן מוכח מהחתם סופר (שו"ת, יו"ד סי' צב), ומשו"ת בית יצחק (יו"ד ח"א סי' קכ אות ג), ועוד אחרונים. ויותר כתב בשבות יעקב, שאפילו אם בשבת נאמר שאין בישול אחר בישול, מכל מקום בבשר בחלב יש בישול אחר בישול, וראייתו ממה שאמרו בגמרא שמא יעלה באלפס רותח, וכנ"ל מהפלתי.
ובמנחת יצחק הביא ראיה אחרת מסוגייתנו, שאמרו חצי זית בשר וחצי זית חלב שבשלן זה בזה, תני לוי כשם שלוקה על אכילתו כך לוקה על בישולו, ובאיזה בישול אמרו, בבישול שאחרים אוכלים אותו מחמת בישולו. ומבואר בחוות דעת (סי' צא ביאורים סק"ז) שאף שלענין בישול הבשר צריך שיהיה כמאכל בן דרוסאי, מכל מקום החלב מתבשל תיכף. ואם היינו אומרים שאין בישול אחר בישול בבשר בחלב, אם כן למה ילקה על בישולו, והרי החצי הזית של חלב מתבשל קודם ועדיין עומד בחמימותו, ואח"כ מתבשל הבשר ואין בישול אחר בישול עכ"פ אם לא נצטנן לגמרי החלב, אלא על כרחך שיש בבשר בחלב בישול אחר בישול. ולכך תמה על דברי רבינו גרשים שביאר בסוגייתנו וכתב שאין בישול אחר בישול בבשר בחלב.
עוד כתב להביא ראיה מסוגייתנו, שהנה אם בישל בשר בפני עצמו וחלב בפני עצמו ואחר כך נתערבו, אין בזה משום איסור בשר בחלב דאורייתא. ואם כן אם אין בישול אחר בישול צריך הדין להיות כן גם אם בישל כל אחד בפני עצמו ואחר כך נתבשלו עוד פעם יחד, וגם באופן שבישל רק אחד מהם תחילה ואחר כך נתערב עם השני ונתבשלו יחד, שאז הרי הם כאילו נתבשלו כל אחד בפני עצמו ואחר כך נתערבו, והיה צריך לומר בזה שאינו אלא איסור דרבנן. ודבר זה הוא כנגד משמעות הש"ס והפוסקים, שהרי אמרו בסוגייתנו כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב, אמר רב בשר אסור חלב מותר, ומסיקה הגמרא שמדובר כגון שנפל לתוך יורה רותחת שהבשר בולע ואינו פולט. והנה כאן אף בלי דברי החוות דעת הנ"ל שהחלב מתבשל קודם, הרי מדובר בנפל ביורה רותחת, ואם כן בין אם הבשר נתבשל קודם ובין אם לא, הרי החלב כבר נתבשל, ואם אין בישול אחר בישול הרי זה כאילו נתבשל כל אחד בפני עצמו ואין כאן איסור דאורייתא, וראה שם שהוכיח שמוכרחים לומר כי הדבר אסור מדאורייתא. אלא מוכרח שיש בישול אחר בישול בבשר בחלב. ולכן מסיק שם שבבשר בחלב יש בישול אחר בישול.