תלמידי חכמים נקראים חברים זה לזה

עצה וסגולה יומית: 

תלמידי חכמים נקראים חברים זה לזה

כִּי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים נִקְרָאִים חֲבֵרִים זֶה לָזֶה (ב"ב עה:). וְגַם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָלָיו הַשָּׁלוֹם צִוָּה לַחֲבֵרָיו שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְרֵעוּת, וְלֹא יִגְרְמוּ שֶׁתִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם שִׂנְאַת חִנָּם (זוהר ח"ג נט:), כִּי הֵם רְמוּזִים בְּיוֹ"ד סְפִירוֹת, כָּל אֶחָד רָמוּז בִּסְפִירָה אַחַת, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם יִגְרְמוּ שֶׁתִּהְיֶה שִׂנְאַת חִנָּם בֵּינֵיהֶם הִיא רָעָה גְּדוֹלָה לָעוֹלָם.

(דורש טוב, דרוש ד' למתן תורה)

ווארט יומי:

כל עוד שעומד ברשעו אסור להתחבר עמו

וְהַבָּא אֶל הַבַּיִת כָּל יְמֵי הִסְגִּיר אֹתוֹ [יִטְמָא עַד הָעָרֶב]. וְהַשֹּׁכֵב בַּבַּיִת יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו וְהָאֹכֵל בַּבַּיִת יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו. בָּא לִרְמֹז דְּאָסוּר לְאָדָם לְהִתְחַבֵּר לָרָשָׁע (אבות פ"א מ"ז), וְלֹא לְהִתְלַוּוֹת עִמּוֹ וְלֹא לֶאֱכֹל עִמּוֹ וְלֹא לִשְׁכַּב עִמּוֹ, לְפִי שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא. לְפִיכָךְ אָמַר וְהַבָּא אֶל הַבַּיִת, זֶה הַגּוּף הַטָּמֵא שֶׁאָנוּ עֲסוּקִים בּוֹ, כָּל יְמֵי הִסְגִּיר אֹתוֹ, כָּל עוֹד שֶׁעוֹדֶנּוּ בְּרִשְׁעוֹ, יִטְמָא עַד הָעֶרֶב, דְּהַיְנוּ אִם יָשַׁב עִמּוֹ כָּל הַיּוֹם, הֲרֵי הוּא טָמֵא כָּל הַיּוֹם כָּל עוֹד שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עִמּוֹ. וְהַשֹּׁכֵב בַּבַּיִת, דְּהַיְנוּ הַמִּתְאַכְסֵן עִם הַגּוּף הַזֶּה, יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו, אִם אִתְּרַע וְשָׁגַג וְנִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ, יְכַבֵּס בְּגָדָיו, הוּא שֶׁיַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שֶׁהוּא דּוּמְיָא דְּכִבּוּס בְּגָדִים, וִיקַבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא לָשׁוּב עוֹד. וְכֵן נַמִי הָאוֹכֵל עִמּוֹ:

אם שב כראוי נמחה כל עוונו

וְאִם בֹּא יָבֹא הַכֹּהֵן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְרָאָה וְהִנֵּה לֹא פָשָׁה הַנֶּגַע בַּבַּיִת אַחֲרֵי הִטֹּחַ אֶת הַבָּיִת, דְּהַיְנוּ שֶׁאַחַר שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה וְהִשְׁלִיךְ הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים וְהֵסִיר הַמַּחֲשָׁבוֹת הָרָעוֹת, וְהִרְבָּה בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְמַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, בָּזֶה וְטִהַר הַכֹּהֵן זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶת הַבַּיִת זֶה הַגּוּף, כִּי נִרְפָּא הַנָּגַע, דְּהַיְנוּ נִמְחָה כָּל עֲוֹנוֹ:

(פיתוחי חותם פרשת מצורע)