שפרה ופועה - כאמהות הקדושות
עצה וסגולה יומית:
ביום השבת עולות התפילות של ימות החול
כָּתַב רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זַ"ל (עולת תמיד שער כללות התפילות), דְּכָל הַתְּפִלּוֹת שֶׁל חֹל עִקַּר עֲלִיָּתָם הֵם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, דְּיוֹם הַשַּׁבָּת הוּא גְּמַר הַדָּבָר וְתִקּוּנוֹ בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה.
(אלף בינה, אות תי"ו א)
ווארט יומי:
שפרה ופועה - כאמהות הקדושות
אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה... וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹקִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים (שמות א, טו-כא)
רבותינו זכרונם לברכה מגלים כי שפרה ופועה אינן אלא מרים ויוכבד, אמו ואחותו של משה רבינו עליו השלום. בזכות מעשיהן הטובים שנעשו במסירות נפש, המשיך קיומו הפלאי של עם ישראל, והקדוש ברוך הוא גמל להן כגמולן הטוב ושילם להן שכרן משלם.
רבינו זיע"א (מחשוף הלבן, שמות) עומד על העובדה שהתורה לא כתבה את שמותיהן הידועים של שפרה ופועה, ושואל מדוע שינתה התורה את שמותיהן? ואמנם, חכמינו זכרונם לברכה דרשו את שמותיהן אלו על שם טיפולן בתינוקות, שפרה שמשפרת את הולד ופועה שפועה לו, אך מדוע לא נכתבו שמותיהן הנודעים?
הדבר יתפרש על פי האמור בזוהר הקדוש בתחילת פרשת בהר (ח"ג דק"ז ע"ב), שהאות ה"א רומזת לשמיטה ויובל. רז זה מסר הקדוש ברוך הוא לבניו, ולא גילהו לאומות העולם, משום שבכח רז זה לסייע להתקבלות התפילות בשמים. סוד זה נודע לרחל אימנו עליה השלום, וכפי שכתב רבינו האר"י זיע"א ('שער הפסוקים' פרשת ויצא), שרחל אימנו ראתה כי שמן של כל האמהות הקדושות - שרה רבקה לאה בלהה וזלפה - נחתם באות ה"א, ואילו בשמה אין אות זו נמצאת. משום כך, ביקשה מאת יעקב אבינו שיקח את בלהה שפחתה לאשה, משום שבשמה מצויה האות ה"א פעמיים, ויש בכוחה להועיל גם לרחל. וזהו שביקשה מאת יעקב (בראשית ל, ג) "הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה".
על כן גם את יוכבד ומרים הצדקניות הכתירה התורה בשמות המסתיימים באות ה"א, כדי שיזכו גם הן לברכה מיוחדת זו.
(מחשוף לבן - פרשת שמות)
