קריאת שמע בלא תפילין וכוונה - כמעיד עדות שקר

עצה וסגולה יומית:

התורה מתקיימת רק באדם שפל

מִי יִמְצָא רָצָה לוֹמַר דְּהָרוֹצֶה לִזְכּוֹת בָּהּ יִרְדֹּף מִדַּת הָעֲנָוָה, וְיִהְיֶה קוֹרֵא עַל עַצְמוֹ 'מִי אָנֹכִי', דְּהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לְמַיִם (תענית ז.), וּכְמוֹ שֶׁהַמַּיִם אֵינָם רוֹדְפִים רַק מָקוֹם הַשָּׁפָל, כָּךְ הַתּוֹרָה אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת רַק בְּאָדָם הַשָּׁפָל.

(דורש טוב, דרוש ט' לנפטרים)

ווארט יומי:

קריאת שמע בלא תפילין וכוונה - כמעיד עדות שקר

לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס (שמות כג א). אֶפְשָׁר לִרְמֹז עַל פִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (ברכות יד:), דְּהַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר, דְּבִקְרִיאַת שְׁמַע כְּתִיב (דברים ו ח) 'וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ', וּכְשֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין הֲרֵי מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר. עוֹד, תֵּבַת 'שְׁמַע' וְתֵבַת 'אֶחָד' (שם פסוק ד) חָתוּם בָּהֶם 'עֵד' בַּסּוֹף, וּמִשּׁוּם הָכִי עַיִ"ן דִּ'שְׁמַע' גְּדוֹלָה וְדָלֶ"ת דְּ'אֶחָד' גְּדוֹלָה, כְּלוֹמַר דְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עֵד עַל הָאָדָם שֶׁמְּקַבֵּל אֱלָהוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ בֶּאֱמוּנָה, וּמְקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ וְעֹל מִצְוֹתָיו. וְאִם הָאָדָם מְקַיֵּם מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וּמְקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ בֶּאֱמֶת, הֲרֵי קְרִיאָתוֹ שֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע אֱמֶת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשֶׂה עָלָיו עֵד שֶׁקִּבֵּל אֱלָהוּתוֹ בֶּאֱמֶת, וְזֶה הָאָדָם מוֹסִיף כֹּחַ בַּקְּדֻשָּׁה. וְאִם הוּא פּוֹשֵׁעַ וְאֵינוֹ מְקַיֵּם הַמִּצְוֹת וְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע, הֲרֵי הוּא מַתִּישׁ כֹּחַ הַקְּדֻשָּׁה וּמוֹסִיף כֹּחַ בְּסִטְרָא אַחֲרָא רַחֲמָנָא לִצְלַן וּמַגְבִּיר אֵל אַחֵר, וּמִשּׁוּם הָכִי רֵי"שׁ דְּ'אַחֵר' (להלן לד יד) גְּדוֹלָה כְּדָלֶת שֶׁל 'אֶחָד', דְּזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים:

ק"ש בלא תפילין הוא 'שמע' של שוא

לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִתֵּן כֹּחַ לְאֵל אַחֵר, דִּכְמוֹ שֶׁאִם הָיָה אָדָם שָׁלֵם עִם הַשֵּׁם וּמְקַבֵּל מַלְכוּתוֹ בֶּאֱמוּנָה הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בַּקְּדֻשָּׁה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה עָלָיו עֵד, כָּךְ בְּהֵפֶךְ חַס וְחָלִילָה, כְּשֶׁהוּא רָשָׁע וְאוֹמֵר בְּפֶה כָּזָב קְרִיאַת שְׁמַע, הֲרֵי הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְאֵל אַחֵר נַעֲשֶׂה עָלָיו עֵד לְרָעָתוֹ וּלְחוֹבָתוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא, דְּהַיְנוּ לֹא תִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין, שֶׁהֲרֵי אַתָּה מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר, וְזֶה נִקְרָא 'שְׁמַע' שֶׁל שָׁוְא:

הקורא ק"ש בלא תפילין מעיד עליו הס"מ חובה

וְעוֹד, דַּע לְךָ וְהַבֵּט וְהָבֵן בְּאוֹתִיּוֹת 'עֵד' הַחֲתוּמִים בְּפָסוּק 'שְׁמַע', שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא כְּשֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וּתְקַיֵּם מִצְוֹתָיו, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעִיד עָלֶיךָ וּשְׂכָרְךָ צָפוּן עִמּוֹ, וְאִם חַס וְחָלִילָה בְּפֶה כָּזָב אַתָּה קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, הֲרֵי נָתַתָּ כֹּחַ לְאֵל אַחֵר, וְהוּא נַעֲשֶׂה עָלֶיךָ עֵד לְרָעָתְךָ וּלְחוֹבָתְךָ. וְזֶה שֶׁאָמַר אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע, רָשָׁע זֶה הוּא סַמָּאֵ"ל שֶׁהוּא אֵל אַחֵר, דְּהַיְנוּ אַל תִּהְיֶה רָשָׁע כְּמוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה חֶלְקְךָ מֵחֶלְקוֹ, דְּבָזֶה אַתָּה מְשִׂימוֹ לִהְיוֹת עֵד עָלֶיךָ, שֶׁהוּא עֵד חָמָס הַמֵּעִיד עַל הֶחָמָס, וְזֶהוּ לִהְיֹת עֵד חָמָס, דְּהַיְנוּ לִהְיוֹתוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ לִהְיוֹת עֵד עָלֶיךָ, דְּזֶהוּ עֵד חָמָס, הַמֵּעִיד עַל הֶחָמָס:

(מחשוף הלבן פרשת משפטים)