צריכים להשתתף בצער השכינה בחצות

עצה וסגולה יומית:
צריכים להשתתף בצער השכינה בחצות
וְהִנֵּה הַצַּעַר הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לִשְׁכִינַת עֻזֵּנוּ הוּא בְּכָל לַיְלָה וָלַיְלָה, שֶׁנִּדְחֵית מִמְּקוֹמָהּ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא עוֹלַם הָאֲצִילוּת, וְיוֹרֶדֶת לְעוֹלְמוֹת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת. וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת שָׁם הִיא בְּצַעַר גָּדוֹל, וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה הִיא שׁוֹאֶגֶת וּמְקוֹנֶנֶת עַל שֶׁנִּפְרְדָה מִדּוֹדָהּ, וּצְרִיכִים יִרְאֵי ה' וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָּהּ בְּצַעֲרָהּ וְלָקוּם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְקוֹנֵן וְלִבְכּוֹת עַל צַעֲרָהּ. וְאַחַר כָּךְ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, כְּדֵי לָתֵת לָהּ סִיּוּעַ לַעֲלוֹת בַּבֹּקֶר עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה לִמְקוֹמָהּ. וְעַל זֶה הַדָּבָר צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְחַזֵּק בְּכָל לַיְלָה, וּבִפְרָט מֵאַחַר שֶׁאֲנַחְנוּ גָּרַמְנוּ לָהּ, חוֹבָה עָלֵינוּ לְהִתְאַבֵּל עִמָּהּ.
(אלף בינה, אות חי"ת ו)
ווארט יומי:
יתרחק מאד מהרהורי עבירה
פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת (דברים א ז). אֶפְשָׁר לִרְמֹז דְּסָמוּךְ לָזֶה אָמַר (שם פסוק ו) 'ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה' וְאַחַר כָּךְ אָמַר פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי, יֵשׁ לִרְמֹז שְׁנֵי הָרִים אֵלּוּ עַל יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע, דְּכָל אֶחָד מֵהֶם נִקְרָא 'הַר', וְעוֹד, דִּשְׁנֵיהֶם שׁוֹכְנִים בְּלֵב הָאָדָם, אֶחָד מִיָּמִין שֶׁהוּא יֵצֶר הַטּוֹב וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת י ב) 'לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ' (במדב"ר כב ח), זֶה מַרְבֶּה לוֹ מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וְזֶה מַרְבֶּה לוֹ מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים טוֹבִים. וְהִנֵּה מִלַּת 'הִרְהוּר' הִיא אוֹתִיּוֹת 'הַר וְהַר', דְּהַיְנוּ שֶׁהִרְהוּר הָאָדָם מְשֻׁתָּפִים בּוֹ שְׁנֵי הָרִים שֶׁהֵם יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע, כָּל אֶחָד מֵהֶם מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה שֶׁעֲצָתוֹ וְהִרְהוּרוֹ הוּא שֶׁיִּתְקַיֵּם, וְזֶהוּ מִלַּת 'הִרְהוּר', 'הַר וְהַר' כָּאָמוּר:
הר האמורי הוא יצה"ט
וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן ה' אֱלֹקֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע, שֶׁהִזְהִיר לָנוּ לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ בְּתַכְלִית הָרִחוּק וְלֹא נִשְׁמַע לַעֲצָתוֹ וְהִרְהוּרוֹ, וְזֶהוּ 'רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה' שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע, 'הַר (הַ)זֶּה' גִּימַטְרִיָּא 'הָרִיב', דְּהַיְנוּ צָרִיךְ שֶׁתֵּדְעוּ לָכֶם שֶׁיֵּצֶר הָרָע הַזֶּה כָּל עִסְקוֹ הוּא לַעֲשׂוֹת רִיב בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם כְּדֵי לְהַרְחִיקְכֶם מֵעָלַי, לָכֵן הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ רִחוּק גָּדוֹל, וּמִיָּד פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם מִמֶּנּוּ וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי שֶׁהוּא יֵצֶר הַטּוֹב. וּקְרָאוֹ הַר הָאֱמֹרִי מִלְּשׁוֹן 'אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם' (דברים כו יז) שֶׁהִיא לְשׁוֹן חֲטִיבָה (חגיגה ג.), מִשּׁוּם שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ טוֹב וּמוֹרֶה לָכֶם כִּי אִם דֶּרֶךְ טוֹבָה וִישָׁרָה, וְלָזֶה אָמַר וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי הוּא יֵצֶר הַטּוֹב. וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו הֵם הַמַּלְאָכִים טוֹבִים הַמְסַיְּעִים עִמּוֹ לָאָדָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וִישָׁרָה: