צריך לעשות סייגים למניעת השקר

עצה וסגולה יומית: 

צריך לעשות סייגים למניעת השקר

וְהִנֵּה הֶעָוֹן הַזֶּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מָצוּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּפְרוּצִים בּוֹ הָעָם, דִּבְרֵי שֶׁקֶר וּמִרְמָה אֵין קֵץ, וְיֵשׁ נוֹדְרִים וְאֵינָם מְקַיְּמִים, וּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר וְשָׁוְא וְכַיּוֹצֵא מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, וְזֶה הָעִנְיָן צָרִיךְ גְּדָרִים וּסְיָגִים וְדִבְרֵי מוּסָר וְתוֹכָחָה, אוּלַי יִשְׁמְעוּ וְיָשׁוּבוּ, וכו', וְרָאשֵׁי הָעָם שֶׁמּוֹרִים לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם הַצְּרִיכִים לְהַזְהִירָם עַל זֶה בְּכָל עֵת, וְיֹאמְרוּ לָהֶם שֶׁזֶּה פְּגָם גָּדוֹל בַּשְּׁכִינָה וּמוֹסִיף לָהּ עַכָּבָה בַּגָּלוּת.

(פיתוחי חותם פרשת מטות, ד"ה וידבר משה)

ווארט יומי:

הבוטח בה' אינו מבטל תורה ותפילה ואינו מקנא

וְכֵיוָן שֶׁיָּשִׂים בִּטְחוֹנוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ, כַּמָּה תּוֹעָלוֹת נִמְשָׁכוֹת מִזֶּה: אֶחָד, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי טֹרַח הַרְבֵּה, כִּי אִם יַחְשֹׁב שֶׁטִּרְחָתוֹ הָרַבָּה גּוֹרֶמֶת לוֹ הָרֶוַח נִמְשָׁךְ מִזֶּה שֶׁיָּבוֹא לִידֵי בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁעֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם. וְעוֹד, לֹא יָבוֹא לִידֵי קִנְאָה לְהִתְקַנֹּאת בִּבְנֵי אָדָם שֶׁכְּמוֹתוֹ שֶׁהֵם עֲשִׁירִים וְהוּא לֹא כֵן, אֶלָּא יֹאמַר הַכֹּל בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְלָזֶה קְרָאוֹ הַתַּנָּא לְבַעַל הַבִּטָּחוֹן 'עָשִׁיר', בְּאָמְרוֹ (אבות פ"ד מ"א) אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְלֹא שַׁיָּךְ שֶׁיִּשְׂמַח בְּחֶלְקוֹ כִּי אִם בַּעַל הַבִּטָּחוֹן, שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה' וְאוֹמֵר זֶהוּ מַה שֶּׁגָּזַר אֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת לִי, וְשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ אִם מְעַט וְאִם רַב:

ביאור הפסוק 'ברכת ה' היא תעשיר' וגו'

וְזֶה הָיָה אֶצְלִי כַּוָּנַת הַכָּתוּב (משלי י כב) 'בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ', 'בִּרְכַּת ה'' הִיא מִדַּת הַבִּטָּחוֹן, דְּהַיְנוּ, מַה שֶּׁנּוֹתֵן לוֹ ה' שָׂמֵחַ בּוֹ וְאוֹמֵר בִּרְכַּת ה' מַה שֶּׁנָּתַן לִי אֲדוֹן הַכֹּל. 'וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ', הַכַּוָּנָה, כֵּיוָן שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה' וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִמְשָׁךְ לוֹ מִזֶּה שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי טִרְחָא יְתֵרָה הַמְּבִיאָתוֹ לִידֵי בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה. וְעוֹד, לֹא יָבוֹא לִידֵי דְּאָגָה וְקִנְאָה לוֹמַר מִפְּנֵי מָה פְּלוֹנִי נִתְעַשֵּׁר וַאֲנִי לֹא כֵן, רַק שֶׁיֹּאמַר כָּךְ רָצָה אֲדוֹן הַכֹּל. וְזֶהוּ 'וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ', נִדְרָשׁ לִשְׁנֵי פָּנִים, לְשׁוֹן טִרְחָה וּלְשׁוֹן דְּאָגָה:

(פיתוחי חותם פרשת ויקהל)