נאקה או צעקה?

עצה וסגולה יומית: 

בעל תשובה יזהר מאוד בסעודות שבת

וְהִנֵּה בַּעַל תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה יוֹתֵר כְּדֵי לְתַקֵּן אֲשֶׁר עִוֵּת, כִּי כָּל הַחַטָּאִים וְהָעֲוֹנוֹת רֻבָּם כְּכֻלָּם נִמְשָׁכִים מֵרִבּוּי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּסְעֻדּוֹת הָרְשׁוּת. וְלָכֵן לְתַקֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר בִּסְעֻדּוֹת הַשַּׁבָּת לְקַיְּמָן כָּרָאוּי וְשֶׁלֹּא יְבַטֵּל שׁוּם אַחַת מֵהֶן.

(גנזי המלך)

ווארט יומי:

נאקה או צעקה?

וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי (ו, ה) 

רבינו זיע"א (מחשוף הלבן, וארא) מפרש את דקדוק לשון הפסוק, שכתב כי שמע ה' את נאקת בני ישראל, ואילו בפרשת שמות, אמר ה' למשה (לעיל ג, ט) "ועתה הנה צעקת בני ישראל", ומה נשתנה?

אך על פי היסוד האמור כאן, שבכל גלויות ישראל גלתה שכינה עמהם, יתבאר הדבר. כי הנה, יסוד הדבר מן הפסוק (תהלים צא, טו) "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה", כלומר, השכינה הקדושה הנקראת 'אנכי', נמצאת עם ישראל 'בצרה'.

השכינה גלתה עם ישראל למצרים

כך גם בגלות מצרים, הבטיח הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו עליו השלום קודם שירד מן הארץ הקדושה לגלות, ואמר לו (בראשית מו, ד) "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה", כלומר, השכינה הקדושה הנקראת 'אנכי', היא זו שתרד למצרים, והיא גם כן תעלה ותיגאל יחד עם בני ישראל.