מעיקרי התשובה עזיבת החטא
עצה וסגולה יומית:
מעיקרי התשובה עזיבת החטא
וְהַתְּשׁוּבָה הִיא עִקַּר הַכֹּל, דְּכָל דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה אָדָם צָרִיךְ לַתְּשׁוּבָה, וְאִם לֹא הָיְתָה בְּיָדוֹ תְּשׁוּבָה אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם, דְּאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ עָוֹן אֲשֶׁר חָטָא וְלֹא חָזַר מִמֶּנּוּ וְהוּא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אוֹ מְסַגֵּל מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לֹא עָלָה בְּיָדוֹ כִּי אִם חֶרֶס כָּל עוֹד שֶׁטֻּמְאָתוֹ בּוֹ וְלֹא נִטְהַר מִמֶּנָּה, דְּכָל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה וַעֲבֵרוֹת בְּיָדוֹ וְלֹא חָזַר מֵהֶם, כָּל תּוֹרָתוֹ וּמַעֲשִׂים טוֹבִים לוֹקַחַת אוֹתָם סִטְרָא אַחֲרָא רַחֲמָנָא לִצְלַן.
(גנזי המלך, תיקון התשובה אות ג)
ווארט יומי:
רק בעזרת הקב"ה יכול לנצח את יצר הרע
וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה (דברים כו ה-ו).
וְצָרִיךְ אַתָּה לִתֵּן הוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֶׁעֲזָרְךָ עַד שֶׁנִּצַּחְתָּ לַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁהַנִּצָּחוֹן תָּלוּי בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים לז לב-לג) 'צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק', שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע הָרוֹדֵף אַחַר הַצַּדִּיק 'וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ', 'ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ'. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, אֲרַמִּי הוּא יֵצֶר הָרָע שֶׁהוּא רַמַּאי, אֹבֵד אָבִי, דְּהַיְנוּ בִּקֵּשׁ לְהַאֲבִיד אֶת אָבִי, כְּתַרְגּוּמוֹ. וְאָבִי הָאָמוּר כָּאן הוּא יֵצֶר הַטּוֹב שֶׁהוּא כְּאָב לָאָדָם, שֶׁמּוֹרֶה לוֹ דֶּרֶךְ טוֹבָה וִישָׁרָה, וְתֵבַת אָבִי נַמִי גִּימַטְרִיָּא י"ג, רוֹמֵז לַיֵּצֶר הַטּוֹב שֶׁאֵינוֹ בָּא לָאָדָם כִּי אִם עַד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים. וְזֶהוּ אֹבֵד אָבִי, לְפִי שֶׁיֵּצֶר הָרָע הוּא עַז פָּנִים וְתַקִּיף מִיֵּצֶר הַטּוֹב, וּכְמוֹ שֶׁקָּרָא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לַיֵּצֶר הַטּוֹב (קהלת ד יג) 'יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם' וְיֵּצֶר הָרָע 'מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל', וּבְתָקְפּוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע וְעַזּוּת פָּנִים שֶׁלּוֹ בִּקֵּשׁ לְאַבֵּד אֶת יֵצֶר הַטּוֹב. וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה. דְּהַיְנוּ, שֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם בְּיוֹתֵר עַד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁבָּא יֵצֶר הַטּוֹב, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה בָּא יֵצֶר הָרָע בְּחֵילוֹתָיו וּמֵצֵר עַל הָאָדָם בִּמְצָרִים רַבִּים, בְּהִרְהוּרִים וּמַחֲשָׁבוֹת רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וְזֶהוּ וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, דְּהַיְנוּ, מֵצֵר עַל הָאָדָם בְּצָרוֹת רַבּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים:
וּמִתְּחִלָּתוֹ וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, שֶׁמִּתְּחִלָּה בָּא יֵצֶר הָרָע בְּפִתּוּי מְעַט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ג רסז:) 'וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר' וְגוֹ' (שמואל ב' יב ד), וּכְשֶׁיִּרְאֶה שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵעַ לוֹ הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּעַל הַבַּיִת. וְזֶהוּ וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְגַּבֵּר, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ, הֵם יֵצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו שֶׁכֻּלָּם נִקְרָאִים מִצְרִים, שֶׁמְּצֵרִים וּמְרֵעִים לָנוּ. וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה, דְּהַיְנוּ שֶׁהִכְבִּידוּ עֻלָּם עַד שֶׁנִּטְמַעְנוּ בַּזֻּהֲמָא שֶׁלָּהֶם:
