מחשבות בתפילה - מעכבות הכוונה
עצה וסגולה יומית:
מחשבות בתפילה - מעכבות הכוונה
בָּא לוֹמַר עַל הֲמוֹן עַם שֶׁאֵינָם מַשְׁגִּיחִים בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ. וְלֹא דַּי שֶׁאֵינָם מַטִּים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וַאֲפִלּוּ חֲצִי שָׁעָה בְּיוֹם, אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא לָנוּ בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּן, אוֹתָהּ שָׁעָה מְבִיאִין עַל עַצְמָם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁהֵם הַבְלֵי הָעוֹלָם, כֵּיצַד מַה לַּעֲשׂוֹת בְּעִנְיָן פְּלוֹנִי וְכַיּוֹצֵא, מֵעִנְיָן לְעִנְיָן בְּאוֹתוֹ עִנְיָן שֶׁל הַבְלֵי הָעוֹלָם, אֲשֶׁר אוֹתָם הַמַּחֲשָׁבוֹת לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ כִּי תֹּהוּ הֵמָּה. וּמֵרֹב טִרְדָּתָם בַּמַּחֲשָׁבוֹת הָהֵם, נִמְנָעִים מִלַּעֲנוֹת 'אָמֵן' וּ'בָרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ'. וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁמְּחַשְּׁבִים בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, בָּזֶה מְבַטְּלִים מַה שֶּׁאָמְרָה הַתּוֹרָה (דברים יא יג) 'וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם'.
(אלף בינה אות עי"ן, ד"ה עת)
ווארט יומי:
הוידוי הוא הפיוס לפני הקב"ה
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְגוֹ' (בראשית מד יח). אֶפְשָׁר לִרְמֹז עַל בַּעַל הַתְּשׁוּבָה דְּצָרִיךְ וִדּוּי וַחֲרָטָה וַעֲזִיבַת הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כח יג) 'וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם' (רמב"ם תשובה פ"ב ה"ב-ג). וּכְשֶׁמִּתְוַדֶּה מִלֵּב וּמִנֶּפֶשׁ, עֲקִימַת שְׂפָתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה, וְיֵחָשֵׁב לוֹ כְּקָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד ג) 'וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ', וְזֶהוּ הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּבִדְבָרִים מִתְרַצֶּה לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם) 'קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה''. וְזֶהוּ הָרֶמֶז וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, הִנֵּה רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (ב"ר צג ו) דְּהַגָּשָׁה מְשַׁמֶּשֶׁת לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, לְמִלְחָמָה וּלְפִיּוּס וְלִתְפִלָּה, וְזֶהוּ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, יְהוּדָה הוּא מִי שֶׁהוֹדָה עַל עֲוֹנוֹ וְרוֹצֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְנִגָּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, בְּמִלְחָמָה וּבְפִיּוּס וּבִתְפִלָּה. הַמִּלְחָמָה הוּא שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱזֹר מָתְנָיו מִכָּאן וּלְהַבָּא עִם יֵצֶר הָרָע, הַפִּיּוּס הוּא הַוִּדּוּי שֶׁמִּתְוַדֶּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִמְחֹל לוֹ עַל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו (ויק"ר ג ג), הַתְּפִלָּה, שֶׁמִּתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּעֶזְרוֹ. וְזֶהוּ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, זֶה שֶׁהוֹדָה עַל עֲוֹנוֹ נִגָּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלֶּה. וּמְפָרֵשׁ קְרָא הַוִּדּוּי, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי, דְּהַיְנוּ, בַּעַל תְּשׁוּבָה מִתְחָרֵט לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִתְוַדֶּה וְאוֹמֵר בִּי אֲדֹנִי עֲוֹנוֹת כָּךְ וְכָךְ, דְּהַיְנוּ 'אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ' וְכוּ'. יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, דְּהַיְנוּ, הַתְּשׁוּבָה שֶׁלִּי הִיא יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר, הוּא הַוִּדּוּי וְהַחֲרָטָה, כַּכָּתוּב עַל יְדֵי נְבִיאֲךָ 'קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה''.
