לימוד תורה בשמחה, ולא במרירות וטרחה

עצה וסגולה יומית: 

לימוד תורה בשמחה, ולא במרירות וטרחה

תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בָּהֶם, לֹא כְּמוֹ שֶׁמֻּטָּל עָלָיו שְׁטַר חוֹב וְרוֹצֶה לְפָרְעוֹ, אוֹ כְּמוֹ שֶׁנּוֹשֵׂא מַשָּׂא כָּבֵד וְאוֹמֵר מָתַי יַשְׁלִיכֶנּוּ מֵעָלָיו, רַק בְּשִׂמְחָה רַבָּה אֲנִי עוֹסֵק בָּהֶם. וְשָׂמֵחַ אֲנִי בָּהֶם יוֹתֵר מִכָּל מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם.

(אלף בינה, אות בי"ת ו)

ווארט יומי:

עניית 'אמן' תיקון גדול

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים וגו' (בראשית א א). בְּרֵאשִׁית רָאשֵׁי תֵּבוֹת תִּקּוּן רְפוּאַת בְּרִית יִהְיֶה שׁוֹמֵר אֲמֵנִים. בָּא לִרְמֹז מֵעֵין מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ סָמוּךְ לָזֶה דְּיִהְיֶה זָהִיר וְזָרִיז בַּבְּרָכוֹת. וּכְמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר בַּבְּרָכוֹת כָּךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר וְזָרִיז בַּעֲנִיַּת אֲמֵנִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (ברכות נג:) גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָלָיו הַשָּׁלוֹם בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ג רפה.) עַל כֹּחַ אָמֵן כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הָעוֹנֶה וְעֹנֶשׁ מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹנֶה, דְּ'אָמֵן' גּוּפָהּ גִּימַטְרִיָּא הֲוָיָ"ה אֲדֹנָ"י וּבַעֲנִיַּת אָמֵן מְיַחֵד הֲוָיָ"ה אֲדֹנָ"י, וְזֶהוּ תִּקּוּן פְּגַם הַבְּרִית:

וְאֶפְשָׁר דְּלָזֶה רָמַז הַכָּתוּב (ישעיה כו ב) 'פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים', וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (שבת קיט:) אַל תִּקְרֵי 'אֱמֻנִים' אֶלָּא 'אֲמֵנִים', דְּיֵשׁ לְדַקְדֵּק לָמָּה כָּתַב 'צַדִּיק' וְ'שֹׁמֵר אֱמֻנִים', אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ דְּאַף מִי שֶׁפָּגַם בַּבְּרִית וּבְשׁוּבוֹ בִּתְשׁוּבָה נִזְהָר לִהְיוֹת שׁוֹמֵר אֱמוּנִים, נִמְחָל לוֹ מַה שֶּׁפָּגַם בַּבְּרִית וְחָזַר לְכַשְׁרוּתוֹ הָרִאשׁוֹן וְיֵחָשֵׁב לוֹ כְּאִלּוּ לֹא פָּגַם. וְיָדוּעַ דְּהַשּׁוֹמֵר בְּרִית נִקְרָא 'צַדִּיק', כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים 'יוֹסֵף הַצַּדִּיק' עַל שֶׁשָּׁמַר בְּרִיתוֹ. וְכַּוָּנַת הַכָּתוּב כָּךְ הִיא, 'פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי', דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה גּוֹי כְּמוֹ הַגּוֹיִם שֶׁפּוֹגְמִים הַבְּרִית וְעַכְשָׁו נֶחְשָׁב לְצַדִּיק שֶׁשּׁוֹמֵר בְּרִית. וְתֵדַע בַּמֶּה זָכָה לָזֶה, בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא שׁוֹמֵר אֲמֵנִים:

וְיֵשׁ לִרְמֹז תִּקּוּן הַבְּרִית בַּעֲנִיַּת אָמֵן, דְּהִנֵּה 'בְּרִית' הַמִּלּוּי שֶׁלּוֹ גִּימַטְרִיָּא שְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים, וְ'אָמֵן' כְּשֶׁתַּחְשֹׁב הַנּוּ"ן הָאֲרֻכָּה שְׁבַע מֵאוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן מנצפ"ך, יַעֲלֶה בְּחֶשְׁבּוֹן אָמֵן שְׁבַע מֵאוֹת וְאֶחָד וְאַרְבָּעִים, חָסֵר חֲמִשָּׁה מֵחֶשְׁבּוֹן מִלּוּי הַבְּרִית שֶׁכָּתַבְנוּ, הֵם כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה אֲמֵנִים שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לַעֲנוֹת בְּכָל קַדִּישׁ:

עוֹד, 'אָמֵן' רָאשֵׁי תֵּבוֹת אוֹת מִילָה נִתְקָן, רְצוֹנוֹ לוֹמַר אִם פָּגַם בַּבְּרִית, עַל יְדֵי שְׁמִירַת אָמֵן נִתְקָן. עוֹד, 'הַבְּרִית' גִּימַטְרִיָּא 'תַּעֲנֶה אָמֵן' עִם הַכּוֹלֵל, דְּהַיְנוּ אִם פָּגַמְתָּ בְּרִית תַּעֲנֶה אָמֵן וּבָזֶה יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַמְתָּ. וּבָזֶה יָבוֹא הָרֶמֶז עַל נָכוֹן דִּרְפוּאַת הַבְּרִית יִהְיֶה שׁוֹמֵר אֲמֵנִים:

(גנזי המלך, תיקון הברית אות כג)