כפי סידור 'שלחן שבת' למטה, כך נעשה למעלה

עצה וסגולה יומית: 

כפי סידור 'שלחן שבת' למטה, כך נעשה למעלה

כָל הַשֻּׁלְחָנוֹת שֶׁמְּפַנִּין וּמְסַדְּרִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל לֵיל שַׁבָּת, דֻּגְמָתָן מְסַדְּרִין לְמַעְלָה בְּאוֹצָר אֶחָד כְּעֵין דֻּגְמָא שֶׁל מַטָּה מַמָּשׁ, מִי שֶׁסִּדֵּר שֻׁלְחָנוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, וְעָשָׂה כְּפִי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וּמִי שֶׁזִּלְזֵל בִּכְבוֹד שַׁבָּת, בְּהֶפֶךְ. לְפִיכָךְ אָמַר יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי ה' תָּמִיד, כְּלוֹמַר דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ בֶּן אָדָם, כִּי כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת נֶעֱרָךְ כָּל שֻׁלְחָן שֶׁל כָּל אֶחָד לִפְנֵי ה' תָּמִיד [וְגוֹ'] בְּרִית עוֹלָם, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, הִזָּהֵר בִּכְבוֹד שַׁבָּת וְכַבְּדוֹ כְּפִי יְכָלְתְּךָ, וְקַבְּלוֹ בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וְנַחַת (זו"ח אחרי מות פ.:), שֻׁלְחָנְךָ מָלֵא דֶּשֶׁן, עָרוּךְ וּמוּכָן מִבְּעוֹד יוֹם, כְּדֵי שֶׁיֵּאָמֵר עָלֶיךָ 'הִנֵּה כִּי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'' (תהלים קכח ד), וְ'יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן' (שם פסוק ה).

(פיתוחי חותם פרשת אמור, ד"ה ולקחת סולת)

ווארט יומי:

מדוע הוצרך פרעה לרמות את ישראל?

וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ (שמות א, יג)

ידועה דרשת רבותינו זכרונם לברכה (שמות רבה ה, יח) על פסוק זה, ש'בפרך' נוטריקון 'בפה - רך'. והכוונה, כי בתחילה באו המצרים ושכנעו את ישראל בדרכי מרמה וערמה לעבוד בעבודתם, ואפילו פרעה הרשע הראה עצמו כמשתתף עימם. אך לאחר מכן כבר לא יכלו לחזור בהם, ונשתעבדו בעל כורחם.

רבינו זיע"א (בגדי השרד, הגדה של פסח) שואל על כך, מפני מה הוצרכו המצרים לעצה זו. הרי ידוע כי ארץ מצרים היתה סגורה ומסוגרת, ומעולם לא ברח ממנה אפילו עבד אחד, ואילו היו ישראל מסרבים בתחילה, יכלו המצרים מיד להעביד אותם בקושי ובעינוי, ולא היה מציל את ישראל מיד מצרים, ולשם מה נזקקו המצרים לתחבולה זו?

אלא נראה לפרש על פי הידוע ששעבודם של ישראל במצרים לא היה רק שעבוד גשמי, אלא עבדות רוחנית. המצרים הרשעים שהיו עוסקים כל ימיהם בכוחות הטומאה ועובדים לקליפות, חפצו שראשית עבודת ישראל תהיה מתוך הסכמה כביכול, ובכך תהיה זאת כמין הודאה בשלטון המצרים עליהם. על ידי כך חשבו המצרים לשעבד את ניצוצות הקדושה תחת שבי הקליפות בחוזקה.

עוד הוסיף פרעה הרשע לחשוב, כי אם ישתתפו ישראל מרצונם בבנין הטומאה, תהיה בזה עדות לכפירתם בעיקר חלילה. אך אם יעביד אותם כבר מתחילה בשעבוד ועינוי לא תהיה הוכחה לכך.

תיקון חטאי דור המבול, הפלגה, וסדום

אמנם, שורש דבר זה יסודו היה בטעות, שנבעה מידיעתו של פרעה כי נשמות המשועבדים במצרים כבר נדחו שלוש פעמים מן הקדושה. כי נשמות אלו היו נשמות אנשי דור המבול, דור הפלגה ואנשי סדום, שבכל פעם מחדש לא ניצלו את ההזדמנות שניתנה להם, ולא תיקנו את מעשיהם הרעים. משום כך סבר פרעה כי לאחר שלוש פעמים לא תהא להם יותר תקומה, ובואם למצרים בשבי בפעם הרביעית תהיה מפלתם הסופית חלילה. אך באמת עצת ה' היא תקום, ותיקנו בני ישראל את כל הדורות שקדמו להם.

רמז לענין זה נמצא בתיבת 'פרך', שחשבונה בגימטריא עולה כמנין התיבות 'מבול פלגה סדם' (300), וזהו 'ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך' - בגלל טעותם הנרמזת בתיבת 'פרך' כאמור.

(פיתוחי חותם פרשת שמות)