יטרח ללמד תורה לאחר, מאהבת חברים

עצה וסגולה יומית: 

יטרח ללמד תורה לאחר, מאהבת חברים

שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם הַיּוֹדֵעַ הַתּוֹרָה טוֹרֵחַ לְלַמְּדָהּ לַאֲחֵרִים, וְיִהְיֶה אוֹהֵב חֲבֵרִים וְתַלְמִידִים אַהֲבָה רַבָּה, וְלֹא יִמְנַע מֵהֶם דָּבָר מִמַּה שֶּׁיּוֹדֵעַ. וּכְמוֹ שֶׁהִזְהִיר הָרַשְׁבִּ"י עָלָיו הַשָּׁלוֹם לַחֲבֵרִים עַל דָּבָר זֶה בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב קצ:).

(דורש טוב, דרוש ד' למתן תורה)

ווארט יומי:

פעולות הקדושה נעשים בו בשבעה דברים

וְכֵיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתְּשׁוּבָתוֹ שְׁלֵמָה כָּרָאוּי, מַשְׁלִים לוֹ טָהֳרָתוֹ כָּרָאוּי. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְלָקַח לְחַטֵּא אֶת הַבַּיִת שְׁתֵּי צִפֳּרִים, הֵם יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע. מִכָּאן וּלְהָלְאָה כְּמוֹ שֶׁרָמַזְנוּ בְּסָמוּךְ (פסוקים ב-ו), דְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַיֵּעַ בְּטָהֳרָתוֹ סִיּוּעַ גָּדוֹל, בַּיֵּצֶר הַטּוֹב כָּרָאוּי, וְיֵצֶר הָרָע נִכְנָע כָּרָאוּי, וְעֵץ הָאֶרֶז יַחֲזֹר גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּרָאוּי, וּבִשְׁנִי תוֹלַעַת הֵם רוּחַ וּנְשָׁמָה, וְאֵזֹב, הוּא נִבְרָא לוֹ לֵב טָהוֹר. וּמַה שֶׁנֶּאֱמַר וְהִזָּה אֶל הַבַּיִת שֶׁבַע פְּעָמִים, לִרְמֹז שֶׁשִּׁבְעָה דְּבָרִים הֵם אֵלּוּ שֶׁעָשׂוּ בּוֹ פְּעֻלּוֹת הַקְּדֻשָּׁה, וְהֵם: יֵצֶר הַטּוֹב שֶׁנִּתְגַּבֵּר בִּקְדֻשָּׁה, וְיֵצֶר הָרָע שֶׁנִּכְנַע כָּרָאוּי, וְהַגּוּף שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ כָּרָאוּי, וְהַלֵּב שֶׁנִּטְהַר, וְהַתּוֹרָה שֶׁעוֹסֵק בָּהּ, וְהָרוּחַ וְהַנְּשָׁמָה שֶׁנִּתּוֹסְפוּ כָּאן, וּכְבָר כָּתַבְנוּ רֶמֶז הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסָמוּךְ (שם) קָחֶנּוּ מִשָּׁם:

ואף שכמה פעמים שב בתשובה וחזר לסורו ועתה שב כראוי

וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה חָזְרָה הַתּוֹרָה וְרָמְזָה לָנוּ רֶמֶז זֶה מֵאַחַר שֶׁרָמְזָה זֶה בְּרֹאשׁ הַפָּרָשָׁה. וְיֵשׁ לוֹמַר, דַּהֲרֵי כָּאן כָּתַב (פסוק מח) 'וְאִם בֹּא יָבֹא', וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק לָמָּה כָּפַל 'בֹּא יָבֹא'. אֶלָּא אֶפְשָׁר דְּבָא לִרְמֹז כִּדְכָתַבְנוּ (פסוק מה), דְּמִי שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה וְשׁוּב חָזַר לְסוּרוֹ, עָלָיו נֶאֱמַר (שם) 'וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת' שֶׁאֵין תַּקָּנָתוֹ אֶלָּא קְבוּרָה. וְאִם אַחַר שֶׁחָזַר לְסוּרוֹ חָזַר גַּם כֵּן וְנִחַם וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, גַם זֶה נִמְחָל עֲוֹנוֹ, וְשֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁזֶּה שֶׁחוֹטֵא וְשָׁב וְחוֹטֵא וְשָׁב אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ הָעֵזֶר וְהַסִּיּוּעַ הָאָמוּר בְּרֹאשׁ הַפָּרָשָׁה, לָזֶה גִּלְּתָה לָנוּ הַתּוֹרָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, וְאִם רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתְּשׁוּבָתוֹ שְׁלֵמָה, אֲפִלּוּ אַחַר אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים דְּחוֹטֵא וְשָׁב, הוּא מְסַיְּעוֹ בְּכָל הַסִּיּוּעַ הַנִּזְכַּר, לְפִיכָךְ חָזְרָה הַתּוֹרָה וּרְמָזָתַם פַּעַם שֵׁנִית. וּבְמַה שֶּׁכָּפַל 'בֹּא יָבֹא' שָׁם רָמוּז לְרַבּוֹת כַּמָּה בִּיאוֹת, דְּחוֹטֵא וְשָׁב וְחוֹטֵא וְשָׁב, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבוֹא לִרְאוֹת:

היצר הטוב מלמד זכות על השב בתשובה כראוי

וּמַה שֶׁנֶּאֱמַר וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, בָּא לִרְמֹז, דְּהָאָדָם הַזֶּה שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה כָּרָאוּי, עוֹשֶׂה הֲרָמַת רֹאשׁ גְּדוֹלָה לַיֵּצֶר הַטּוֹב, וְעוֹלֶה וּמְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה (זוהר ח"א קעד:). וְהַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת 'חֲקַל תַּפּוּחִין' (זוהר ח"א קמב:). וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה, דְּהַיְנוּ הָאָדָם הַזֶּה הַשָּׁב, עַל יְדֵי זְכוּתוֹ נַעֲשֶׂה יֵצֶר הַטּוֹב שָׁלִיחַ שֶׁלּוֹ, וְעוֹלֶה וּמְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה הוּא יֵצֶר הַטּוֹב, אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, דְּהַיְנוּ עוֹלֶה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה לִקְרַאת הַשְּׁכִינָה לְלַמֵּד זְכוּת, הַשָּׂדֶה הִיא הַשְּׁכִינָה, וּמַסְכֶּמֶת הַשְּׁכִינָה עִם יֵצֶר הַטּוֹב, וּבָזֶה וְכִפֶּר עַל הַבַּיִת הוּא הַגּוּף הַזֶּה, וְטָהֵר טָהֳרָה כָּרָאוּי.

(פיתוחי חותם פרשת מצורע)