טענת היצר להדיח מלימוד הסוד

עצה וסגולה יומית: 

טענת היצר להדיח מלימוד הסוד

כִּי הִנֵּה יֵצֶר הָרָע מַדִּיחֲךָ שֶׁלֹּא לְלָמְדָהּ מִשְּׁתֵּי טְעָנוֹת, אַחַת, אוֹמֵר לְךָ זֶה מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, צָרִיךְ נָבִיא שֶׁשָּׁמַע מִפִּי הַשֵּׁם שֶׁיּוֹדִיעַ לָנוּ הַדָּבָר עַל אֲמִתָּתוֹ, וְעַכְשָׁו בִּזְמַנֵּנוּ אֵין נָבִיא וְלֹא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. זֹאת וְעוֹד, הַלּוֹמֵד קַבָּלָה צָרִיךְ לִהְיוֹת גּוּף קָדוֹשׁ וְטָהוֹר וְנָקִי מִכָּל דָּבָר רַע, כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁמֵּרֹב קְדֻשָּׁתָם שֶׁהָיוּ קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ בַּיָּם נִגְלָה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעוֹד, מֵרֹב קְדֻשָּׁתָם רָאוּ אוֹתוֹ פָּנִים בְּפָנִים בְּמַעֲמַד הַר סִינַי. לְאֵלֶּה בֶּאֱמֶת שַׁיָּךְ לִמּוּד תּוֹרַת הַקַּבָּלָה, אֲבָל גּוּפוֹת הַזְּמַן הַזֶּה שֶׁגָּבְרָה סִטְרָא אַחֲרָא הֵם סְרוּחִים וּמְטֻנָּפִים וְעַל מִי תָּחוּל הַקַּבָּלָה.

(גנזי המלך, ליקוטי שושנים, מאמר כי המצוה)

ווארט יומי:

מעלת הקובע מקום לתפילתו

וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ לְצִבְאֹתָם (במדבר א נב). לִרְמֹז שֶׁיִּהְיֶה קוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ, וְהַמָּקוֹם שֶׁיָּשַׁב בּוֹ הַיּוֹם בּוֹ יֵשֵׁב לְמָחָר כָּל יָמָיו וְלֹא יְשַׁנֶּה מְקוֹמוֹ. לְפִיכָךְ אָמַר וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ, דְּהַיְנוּ מְקוֹמוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מְקוֹמוֹ מְדֻגָּל, הַיְנוּ מְסֻמָּן, שֶׁלֹּא יְשַׁנֵּהוּ:

כשנמצאים עשרה בביהכנ"ס אין הקב"ה כועס

וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת. הַלְוִיִּם הֵם עֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים שֶׁהַשְּׁכִינָה מִתְחַבֶּרֶת עִמָּהֶם, יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת, דְּהַיְנוּ יִהְיוּ זְהִירִים שֶׁיִּהְיוּ מְקֻבָּצִים בַּעֲשָׂרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁהִיא מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, וּבָזֶה וְלֹא יִהְיֶה קֶצֶף עַל [עֲדַת] בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם דִּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ מוֹצֵא עֲשָׂרָה כּוֹעֵס, עַכְשָׁו שֶׁמּוֹצֵא עֲשָׂרָה לֹא יִהְיֶה קֶצֶף, דְּהַיְנוּ אֵינוֹ כּוֹעֵס. וּלְפִיכָךְ וְשָׁמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ עֲשָׂרָה מְזֻמָּנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְהִנֵּה אֶת מִשְׁמֶרֶת רָאשֵׁי תֵּבוֹת, אֹפֶן תְּפִלָּה, מַשְׁכִּים שֶׁיִּהְיֶה מֵעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים תְּחִלָּה:

(פיתוחי חותם פרשת במדבר)