חטא לשון הרע שקול כג' עבירות חמורות
עצה וסגולה יומית:
יתפלל שיזכה לחידושי תורה אמיתיים
כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר 'עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן', שֶׁמְּחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, סִיֵּם בְּשֶׁבַח תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא אֵין לָהּ קֵץ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁאַל שֶׁיַּטֶּה לִבּוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, הוֹסִיף לִשְׁאֹל שֶׁהַחִדּוּשִׁים שֶׁיִּהְיֶה מְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה יִהְיוּ אֲמִתִּיִּים וּבְנוּיִים עַל קַו הָאֱמֶת, וְלֹא יִהְיוּ בְּנוּיִים עַל קַו תֹּהוּ. דְּכָתַב הָרַשְׁבִּ"י עָלָיו הַשָּׁלוֹם בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"א ד: ה.) עַל פָּסוּק (ישעיה נא טז) 'וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ', דְּהַמְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים שֶׁל אֱמֶת, עַל יְדֵי אוֹתָם חִדּוּשִׁים בּוֹנֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲרָצוֹת וּרְקִיעִים חֲדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם סו כב) 'כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה', 'עָשִׂיתִי' לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא 'עֹשֶׂה', דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי הַחִדּוּשִׁים שֶׁמְּחַדְּשִׁים הַצַּדִּיקִים בַּתּוֹרָה.
(אלף בינה, אות ה"א ה)
ווארט יומי:
חטא לשון הרע שקול כג' עבירות חמורות
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְגוֹ' מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְגוֹ' (במדבר ה ב-ג). אֶפְשָׁר לִרְמֹז, דְּהִנֵּה הָאָדָם עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, גּוֹרֵם לְהַפְרִיד הַסִּטְרָא אַחֲרָא וּלְהַרְחִיקָהּ שֶׁלֹּא לִכָּנֵס בִּגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה וְלַעֲשׂוֹת בָּהּ פְּגָם, וְעַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הָרָעִים חַס וְשָׁלוֹם, גּוֹרֵם שֶׁתִּכָּנֵס הַסִּטְרָא אַחֲרָא בִּגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה וְלִפְגֹּם בָּהּ. וְהַגּוֹרֵם הַגָּדוֹל שֶׁמַּכְנִיס הַקְּלִפָּה מִיָּד וּלְאַלְתַּר בַּקְּדֻשָּׁה הוּא בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אוֹמְרִים חֵילוֹת הַקְּדֻשָּׁה, מִי גָּרַם לִמְצֹרָע זֶה שֶׁיִּכָּנֵס בֵּינֵינוּ, וְאוֹמְרִים, פְּלוֹנִי, וְהַכֹּל מְקַטְרְגִים עָלָיו רַחֲמָנָא לִצְלַן:
וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טו:), דְּבַעַל לָשׁוֹן הָרָע שָׁקוּל כְּשָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, כַּעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב ד) 'לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת' [וכו']:
וְזֶהוּ כַּוָּנַת הַפְּסוּקִים: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין צַו אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה (סנהדרין נו:), כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח"ג כז.), לִרְמֹז שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַצְמָם בְּכָל דָּבָר הַגּוֹרֵם עִלּוּי לְסַמָּאֵ"ל. וְזֶהוּ וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה, הוּא הַגּוּף שֶׁלָּהֶם, לֹא יַעֲשׂוּ בּוֹ שׁוּם תְּפִישָׂה לְסַמָּאֵ"ל. מִן הַמַּחֲנֶה זֶה מַחֲנֵה קְדֻשָּׁה, הוּא הַגּוּף שֶׁקְּרָאַתּוּ הַתּוֹרָה 'וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ'. וּבַמֶּה יִהְיֶה קָדוֹשׁ, כֵּיוָן שֶׁיְּשַׁלְּחוּ מִמֶּנּוּ כָּל צָרוּעַ הוּא סַמָּאֵ"ל, דְּהַיְנוּ יִשְׁמְרוּ עַצְמָם מִן לָשׁוֹן הָרָע, כִּי בָּזֶה סַמָּאֵ"ל נִרְאֶה כִּמְצֹרָע וְנִכְנָס לִתְחוּם הַקְּדֻשָּׁה:
