חובת התפילה בזמנה
עצה וסגולה יומית:
היתר לימוד שלא לשמה הוא רק בהתחלה
מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קה:) לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ. וְהִנֵּה זֶה דַּוְקָא בִּתְחִלַּת לִמּוּדוֹ, אֲבָל אִם הִתְמִיד בַּתּוֹרָה וַאֲפִלּוּ הָכִי נִשְׁאָר עוֹסֵק בָּהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשֹׂא (ברכות יז., זוהר ח"א כה:).
(פיתוחי חותם פרשת לך לך, ד"ה ושרי)
ווארט יומי:
חובת התפילה בזמנה
וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַה' לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ. בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר אֲנִי ה'. וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה'. וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקִים אֲנִי ה' (ויקרא כב כט-לג). אֶפְשָׁר לִרְמֹז עַל הַתְּפִלָּה, דְּצָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר לְהִתְפַּלֵּל כָּל תְּפִלָּה בִּזְמַנָּהּ, לְפִי שֶׁהַתְּפִלָּה בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע יד ג) 'וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ'. וּכְמוֹ שֶׁהַקָּרְבָּן בָּעֵינָן לְרָצוֹן, כָּךְ הַתְּפִלָּה בָּעֵינָן תִּהְיֶה לְרָצוֹן, בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. וּכְמוֹ שֶׁהַקָּרְבָּן אָמְרִינַן עָבַר זְמַנּוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ, כֵּן הַתְּפִלָּה. וְאַף עַל גַּב דְּתִקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כו.), דְּמִי שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל וְעָבַר הַזְּמַן יִסְמֹךְ אוֹתָהּ הַתְּפִלָּה לַתְּפִלָּה הַבָּאָה אַחֲרֶיהָ, מִכָּל מָקוֹם אֵינָהּ מוֹצִיאָה יְדֵי חוֹבַת תְּפִלָּה בִּזְמַנָּהּ:
וצריכה להיות בלב שלם כקרבן
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה, תּוֹדָה הִיא הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא הוֹדָאָה, וְהִיא בִּמְקוֹם זֶבַח, לְפִיכָךְ אָמַר תִזְבְּחוּ זֶבַח שֶׁל הוֹדָאָה שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה שֶׁבִּמְקוֹם הַקָרְבָּן. לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ, דְּהַיְנוּ הִתְפַּלְּלוּ בְּרָצוֹן שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, שֶׁלֹּא יִפְנֶה לִבְּכֶם לְדָבָר אַחֵר:
ובזמן הראוי לה כקרבן
וְהִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא תְּבַטְּלוּ שׁוּם תְּפִלָּה בִּזְמַנָּהּ וְתֹאמְרוּ הֲרֵי אֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים אוֹתָהּ עִם הַסְּמוּכָה, רַק בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל, תְּפִלָּה כָּל יוֹם, וְכָל שָׁעָה בִּזְמַנָּהּ, וְזֶהוּ לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, כָּל תְּפִלָּה הַבָּאָה נִקְרֵאת בֹּקֶר לְאוֹתָהּ שֶׁעָבְרָה, לְפִיכָךְ הִזָּהֲרוּ לְהִתְפַּלֵּל כָּל תְּפִלָּה בִּזְמַנָּהּ:
ובעיטוף ציצית ותפילין
וְהִזָּהֲרוּ גַּם כֵּן, שֶׁתִּהְיוּ מְעֻטָּפִים בְּצִיצִית וּתְפִלִּין בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, דִּתְפִלָּה בְּלֹא צִיצִית וּתְפִלִּין, מְבֻטֶּלֶת. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי, מִצְוֹתַי רָאשֵׁי תֵּבוֹת מְעֻטָּפִים צִיצִית וּתְפִלִּין יַחְדָּו, וְאָז וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, דְּהַיְנוּ תִּהְיֶה עֲשִׂיַּת הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת:
