הענוה - תפארת לעושיה

עצה וסגולה יומית: 

הענוה - תפארת לעושיה

'עֲנָוָה שִׁפְלוּת הַכְנָעָה' גִּימַטְרִיָּא 'הִיא תִּפְאֶרֶת', דְּהַיְנוּ זוֹ הִיא תִּפְאֶרֶת הָאָדָם עִם הַשָּׁמַיִם וְהַבְּרִיּוֹת כְּשֶׁיִּתְנַהֵג בַּעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר כָּאן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי, דְּהַיְנוּ נִתְדַּבַּקְתִּי בְּמִדַּת הָעֲנָוָה עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן וְשַׂמְתִּי נַפְשִׁי כֶּעָפָר לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְלָכֵן גַּם אַתָּה חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ, שֶׁכֵּן דִּבַּרְתָּ מִפִּי כְּבוֹדְךָ שֶׁאֵין לְךָ מְשֻׁבָּח וּמְעֻלֶּה יוֹתֵר מִן הָעֲנָוָה.

(מעגלי צדק אות דל"ת, ד"ה דבקה לעפר)

ווארט יומי:

גם דברים המותרים צריך לדבר בענוה

וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב. שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרֹת וְגוֹ' וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו וְגוֹ' (שמות כח ו-ח). 

תּוֹלַעַת שָׁנִי, בָּא לִרְמֹז, דְּאַף עַל פִּי שֶׁהִתַּרְנוּ לַפֶּה שְׁנֵי עִנְיָנִים, הָאֶחָד לִשָּׂא וְלִתֵּן, וְהַשֵּׁנִי לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, מִכָּל מָקוֹם בָּעִינַן שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו בַּעֲנָוָה וּבְשִׁפְלוּת, וְזֶהוּ תּוֹלַעַת שָׁנִי, שֶׁיִּהְיֶה נָמוּךְ וְעָנָו כְּתוֹלַעַת. וְשָׁנִי, אַל תִּקְרֵי 'שָׁנִי' אֶלָּא 'שְׁנֵי', לִרְמֹז שֶׁיִּהְיֶה עָנָו בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים אֵלֶּה, בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן וּבְדִבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁאַף בְּדִבְרֵי תּוֹרָה צָרִיךְ עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט יז) 'דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים' (רמב"ם דעות פ"ב ה"ה, עירובין יג:):

(פיתוחי חותם, תצוה)