המצוות של הרשע הולכות לסטרא אחרא עד שישוב
עצה וסגולה יומית:
לתפילה צריך פה נקי מדיבור אסור
אָמְנָם חָקַרְתִּי וְרָאִיתִי כִּי הַסּוֹד דָּבָר קָדוֹשׁ וְרוּחָנִי עַד מְאֹד, וְהוּא תָּלוּי בַּמַּחֲשָׁבָה, וְהַמַּחֲשָׁבָה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה זַכָּה וּבָרָה. וְהַפֶּה הַמּוֹצִיא דִּבְרֵי תּוֹרָה וְדִבְרֵי תְּפִלָּה וּבְרָכוֹת שֶׁל מִצְוֹת, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַפֶּה נָקִי מִדִּבְרֵי שְׁקָרִים וּדְבָרִים בְּטֵלִים, דְּלֹא שַׁיָּךְ פֶּה מָאוּס וּמְטֻנָּף לְשָׁרֵת לִפְנֵי ה' וְלִהְיוֹת תִּקּוּן לְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים עַל יָדוֹ. וּכְ¬מוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סו כ) 'כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית ה'', דְּבָעִינַן מִנְחָה טְהוֹרָה בִּכְלִי טָהוֹר, וּבִפְרָט בַּתְּפִלָּה דִּתְלוּיָה בַּלֵּב, דְּעַל יָדָהּ עוֹלִים הָעוֹלָמוֹת. וְאִם הָיָה הַפֶּה דּוֹבֵר שְׁקָרִים וְאָוֶן וּמִרְמָה, אֵיךְ יַעֲלוּ עַל פִּיו הָעוֹלָמוֹת, עַל זֶה נֶאֱמַר (בבא קמא צד.) 'אֵין זֶה מְבָרֵךְ אֶלָּא מְנָאֵץ'. עַל כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מִי שֶׁרוֹצֶה שֶׁתְּקֻבַּל תְּפִלָּתוֹ, שֶׁיִּשְׁמֹר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שְׁמִירָה מְעֻלָּה, דְּאָז תְּקֻבַּל תְּפִלָּתוֹ.
(אלף בינה, אות מ"ם ח)
ווארט יומי:
המצוות של הרשע הולכות לסטרא אחרא עד שישוב
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ וְגוֹ' (בראשית מג י-יא).
זֹאת וְעוֹד, וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם, בָּא לִרְמֹז עַל בַּעַל הַתְּשׁוּבָה, אִם הוּא בַּעַל תּוֹרָה צָרִיךְ לִהְיוֹת שׁוֹנֶה פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם עַל מַה שֶּׁהָיָה רָגִיל לִלְמֹד (ויק"ר כה א), וְאִם הָיָה בַּעַל צְדָקָה צָרִיךְ לִתֵּן פַּעֲמַיִם עַל מַה שֶּׁהָיָה רָגִיל לִתֵּן. וְזֶהוּ וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם, תִּתְפָּרֵשׁ עַל הַכֶּסֶף כְּמַשְׁמָעוֹ וְעַל הַתּוֹרָה:
וּמַה שֶּׁאָמַר וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשַׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם, בָּא לִרְמֹז לְמַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספר הליקוטים תהלים נ טז), דְּהָרָשָׁע כָּל עוֹד שֶׁהוּא בְּרִשְׁעוֹ, כָּל תּוֹרָה וּתְפִלּוֹת וּצְדָקוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַכֹּל נִדְחֶה וְאֵינוֹ מִתְקַבֵּל, וְלוֹקַחְתָּם הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וּכְשֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה כָּרָאוּי מוֹצִיא הַכֹּל מִיַּד הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְחוֹזֵר לַקְּדֻשָּׁה. וְזֶהוּ וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשַׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁהֱיִיתֶם עוֹשִׂים בְּעוֹדְכֶם רְשָׁעִים וְלֹא הָיוּ מִתְקַבְּלִים, וְשָׁבִים עַל פְּנֵיכֶם, וּלְקָחָתַם הַסִּטְרָא אַחֲרָא, עַכְשָׁו כְּשֶׁתָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, הַכֹּל תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם לְסִטְרָא דִקְדֻשָּׁה, וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח:
