הלומד בעת צרה, זכותו גדולה יותר

עצה וסגולה יומית:

הלומד בעת צרה, זכותו גדולה יותר

וְהַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד הָאָדָם בְּעֵת צָרָתוֹ, גְּדוֹלָה זְכוּתָהּ הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (קה"ר ב ט) עַל מַה שֶּׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהלת ב ט) 'אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי', 'חָכְמָתִי' שֶׁלָּמַדְתִּי בְּ'אַף' הִיא שֶׁ'עָמְדָה לִּי', דְּהַיְנוּ שֶׁלָּמַד חָכְמָה אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בַּחֲרוֹן אַף וְצָרָה גְּדוֹלָה. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁגָּדוֹל כֹּחַ זְכוּת הַלּוֹמֵד תּוֹרָה מִתּוֹךְ צָרָה, לַלּוֹמְדָהּ מִתּוֹךְ מְנוּחָה.

(אלף בינה אות כ"ף ג)

ווארט יומי:

להרוות צמאון תלמידו עד שיבין על בוריה

וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת (בראשית כד יט).
וַתְּכַל מִלְּשׁוֹן תַּאֲוָה, כְּמוֹ 'כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי' (תהלים קיט פא), וּבָא לִרְמֹז, כְּמוֹ שֶׁהוּא נִתְאַוָּה לִלְמֹד, גַּם הִיא מִתְאַוָּה וּמִשְׁתּוֹקֶקֶת וּמְלַמַּדְתּוֹ. וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, הֵם הַתַּלְמִידִים, וּגְמַלֶּיךָ מִלְּשׁוֹן גְּמִילוּת חֲסָדִים, שֶׁהָרַב גּוֹמֵל חֶסֶד עִם הַתַּלְמִידִים וְהֵם גַּם הֵם גּוֹמְלִים עִמּוֹ חֶסֶד, הוּא גּוֹמֵל עִמָּהֶם חֶסֶד בְּלַמְּדָם דַּעַת וְיִרְאַת ה', וְהֵם גּוֹמְלִים עִמּוֹ חֶסֶד בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם פסוק צט) 'מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי', וּבָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"מ פה.) כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה זוֹכֶה וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה. וְזֶהוּ גַּם לִגְמַלֶּיךָ שֶׁהֵם תַּלְמִידֶיךָ, אֶפְתַּח לִבָּם וְיָבִינוּ עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת, כְּלוֹמַר כְּכָל אֲשֶׁר הִתְאַוּוּ לֵידַע:

(פיתוחי חותם פרשת חיי שרה)