היודע השגחת הקב"ה, ליבו פנוי לקדושת שבת
עצה וסגולה יומית:
היודע השגחת הקב"ה, ליבו פנוי לקדושת שבת
עִקַּר הַשַּׁבָּת הוּא שֶׁיִּקְבַּע בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא יוֹם קָדוֹשׁ, וְהִנְחִילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהִתְעַנֵּג בּוֹ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתוֹ, וְהַכֹּל תָּלוּי בַּלֵּב וּבְמַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה, וְאִם הַלֵּב פּוֹנֶה לְדִבְרֵי חֹל, הֵיכָן קְדֻשָּׁה שׁוֹרָה עָלָיו. וּמִי גָּרַם כָּל זֹאת, הוּא בְּחָשְׁבוֹ שֶׁרֶוַח הַמָּמוֹן תָּלוּי בְּיַד הָאָדָם, וְחָכְמָתוֹ וּבְקִיאוּתוֹ וְטִרְחָתוֹ הִיא הַגּוֹרֶמֶת, לְפִיכָךְ בְּכָל יוֹם מַחֲשָׁבוֹת חֲדָשׁוֹת מִקָּרוֹב בָּאוּ מַה לַּעֲשׂוֹת [בְּ]עֵסֶק זֶה וְכַיּוֹצֵא. אֲבָל אִם תָּלָה בִּטְחוֹנוֹ בַּאֲדוֹן הַכֹּל הַמַּשְׁגִּיחַ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, יֵדַע כִּי מַה שֶּׁגָּזַר ה' הוּא שֶׁיִּהְיֶה וְאֵין מַחְשְׁבוֹתָיו מוֹעִילוֹת לוֹ כְּלוּם, וְאֵינוֹ מְחַשֵּׁב כִּי אִם בְּדַרְכֵי ה' וּבְתוֹרָתוֹ.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַפָּסוּק (שמות לה ב) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ, הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת, אִם רָצִיתָ לְקַיֵּם שַׁבָּת כָּרָאוּי וְתָחוּל עָלֶיךָ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, דַּע לְךָ שֶׁהַמְּלָאכָה שֶׁאַתָּה עוֹסֵק בִּימֵי הַחֹל וְהָרֶוַח שֶׁאַתָּה מַרְוִיחַ, אֵין אַתָּה הוּא הָעוֹשֶׂה, רַק מֵאֵלֶיהָ נַעֲשֵׂית עַל יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא הַגּוֹרֵם וְהַנּוֹתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חַיִל, וּלְפִיכָךְ אָמַר תֵּעָשֶׂה וְלֹא 'תַּעֲשֶׂה'. וּכְשֶׁתַּחְשֹׁב כָּךְ וְתַעֲשֶׂה בִּטְחוֹנְךָ בַּה', אָז יוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לְךָ קֹדֶשׁ.
(פיתוחי חותם פרשת ויקהל, ד"ה ששת ימים)
ווארט יומי:
קדימת מלחמת ה' בגוג ומגוג
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה (יב, ב)
על כך ביקש דוד המלך עליו השלום (תהלים יז, יג) כשאמר: "קוּמָה ה' קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ", וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (בראשית רבה עה, א) "קדמיה לרשיעא עד לא יקדמינך [הקדם לרשע קודם שיקדימך]". והכוונה, לבקש מלפני הבורא יתברך על דבר מלחמת גוג ומגוג, שיקדים הקדוש ברוך הוא להילחם בו קודם שיבוא הוא להילחם בישראל.
רמזי זמני ההתחלה בפסוק
מטעם זה, נרמזו כאן בפסוק כל זמני ההתחלה. פשוטו של מקרא, עוסק בראש חודש. ראש השנה נרמז בתיבות 'לחדשי השנה'. תחילת השבוע נרמזת בסופי התיבות 'לכם ראש חדשים', אותיות 'מש"מ', העולות בגימטריא 'שבוע' בצירוף התיבה והכולל (380). כמו כן, תחילת היום והלילה נרמזו בראשי התיבות 'הוא לכם לחדשי השנה', העולות בגימטריא כחשבון תיבת 'ליל' (70), וכן נרמזה ראשית היום בסופי התיבות הללו, אותיות 'אמי"ה', העולות בגימטריא כחשבון תיבת 'יום' (56).
כאשר יקדים האדם בכל בזמנים הראשונים הללו, תורה ותשובה, מצוות ומעשים טובים, יהיה 'ראשון - הוא לכם' - להנאתו ולטובתו, ולסיוע גדול בהשלמת כל עבודתו.
