ג' ספרים נפתחים בראש השנה
עצה וסגולה יומית:
גם על עבירות החמורות, הכל נסלח בתשובה
וְאֶפְשָׁר לוֹמַר דְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בָּא לְהוֹדִיעַ לְיִשְׂרָאֵל מַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה וּסְגֻלַּת פְּעֻלָּתָהּ, שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה טִינָא בְּלֵב הָאִישׁ הָעוֹבֵר עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁלֹּא תּוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, וְהוֹאִיל וְאִדְּחֵי אִדְּחֵי, וְיַעֲשֶׂה כִּי אִם תַּאֲווֹת הַיֵּצֶר כֵּיוָן שֶׁאֵין תְּשׁוּבָתוֹ מִתְקַבֶּלֶת, וּבָזֶה יִתְרַשֵּׁל וְלֹא יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה. לָזֶה בָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְהוֹצִיא הַדָּבָר הַזֶּה מִלִּבָּם וּלְהוֹדִיעָם שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, וַאֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם נִתְקַבְּצוּ כָּל הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת בָּאָדָם וְהִתְמִיד בָּהֶם, כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה הַכֹּל נִמְחָל לוֹ, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ אֱלִישָׁע דְּשָׁמַע כָּרוֹזָא קָרֵי בְּחַיִל וַאֲמַר 'שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים (ירמיה ג כב), חוּץ מֵאַחֵר' (חגיגה טו.), אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מהרש"א שם) אִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה הָיָה מִתְקַבֵּל, שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי תְּשׁוּבָה.
(מחשוף הלבן פרשת נצבים, ד"ה אתם נצבים)
ווארט יומי:
ג' ספרים נפתחים בראש השנה
אֶפְשָׁר לִרְמֹז, בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו.), דְּאִם זָכָה צַדִּיק נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, וְאִם נִתְחַיֵּב רָשָׁע נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגֵיהִנֹּם. וְהִנֵּה זֶה הָעִנְיָן מֵחַיֵּי הָאָדָם, נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בַּסֵּפֶר, פְּלוֹנִי נָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים, עַל מַאֲמַר (ראש השנה טז:) שְׁלֹשָׁה סְפָרִים נִפְתָּחִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִים נִכְתָּבִים וְנֶחְתָּמִים לְאַלְתַּר לְחַיִּים, וְשֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִים נִכְתָּבִים וְנֶחְתָּמִים לְאַלְתַּר [לְמִיתָה]. וּמַקְשִׁים, וְהָא קָא חֲזֵינַן כַּמָּה צַדִּיקִים מֵתִים בְּתוֹךְ שְׁנָתָן, וְכַמָּה רְשָׁעִים מַאֲרִיכִים שָׁנִים רַבּוֹת. וְתֵרְצוּ הַמְפָרְשִׁים זֶה, דְּהַכַּוָּנָה הִיא עַל חַיִּים שֶׁל אוֹתוֹ עוֹלָם וְעַל הַמִּיתָה שֶׁל אוֹתוֹ עוֹלָם, דְּאֵינוֹ נִקְרָא חַי, רַק מִי שֶׁזּוֹכֶה לְעוֹלַם הַחַיִּים, וְאֵינוֹ נִקְרָא מֵת, רַק מִי שֶׁמֵּת וְנֶאֱבָד זִכְרוֹ מֵעוֹלַם הַחַיִּים. וְהִנֵּה פָּשׁוּט הוּא, דְּאַף עַל פִּי שֶׁנִּכְתָּב הַצַּדִּיק לְחַיִּים וְנִכְתָּב הָרָשָׁע לְמִיתָה, אִם חַס וְשָׁלוֹם סָרַח הַצַּדִּיק חוֹזֵר וְנִכְתָּב לְמִיתָה, וְאִם חָזַר הָרָשָׁע בִּתְשׁוּבָה חוֹזֵר וְנִכְתָּב לְחַיִּים, וְזֶה יִהְיֶה עַד שְׁעַת הַמִּיתָה, הִיא עִקַּר הַחֲתִימָה. וְהָכָא נַמִי, מִי שֶׁנִּכְתַּב לוֹ בְּחַיָּיו שֶׁנָּטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, אִם חָזַר חֲבֵרוֹ וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, יַחֲזֹר לוֹ חֶלְקוֹ, וְלֹא יִזְכֶּה הַצַּדִּיק בְּחֵלֶק הָרָשָׁע עַד שֶׁיָּמוּת הָרָשָׁע בְּלִי תְּשׁוּבָה, אֲבָל אִם חָזַר בִּתְשׁוּבָה חוֹזֵר לוֹ חֶלְקוֹ שֶׁנִּכְתַּב לַצַּדִּיק.
