בשבת קודש מתעלים למדרגות נשגבות
עצה וסגולה יומית:
מהתורה והתפילה מוכח חשיבות הדיבור
וְהִנֵּה, מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה וּמִן הַתְּפִלָּה יָדוֹעַ יֵדַע הָאָדָם שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו הֵם בּוֹנִים עוֹלָמוֹת לְמַעְלָה (תיקו"ז תי' סט קה:), שֶׁהֲרֵי עֲלֵיהֶם הָעוֹלָם עוֹמֵד. וּכְשֵׁם שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה בּוֹנִים עוֹלָמוֹת לְמַעְלָה, כָּךְ בְּהֶפֶךְ, דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים עוֹשִׂים פְּגָם גָּדוֹל לְמַעְלָה (תיקו"ז תי' סט קיז:).
(פיתוחי חותם פרשת ויקהל, ד"ה ויקהל משה)
ווארט יומי:
בשבת קודש מתעלים למדרגות נשגבות
בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם (שמות לא, יז)
כָּתַב רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זִי"עַ ('שער הכוונות' דרושי קבלת שבת), כִּי בִּימוֹת הַחֹל עֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת הִיא רַק בִּפְנִימִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, אַךְ בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ יֵשׁ עֲלִיָּה גַּם לַכֵּלִים שֶׁל הָעוֹלָמוֹת, וְזוֹ מַעֲלַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ עַל שְׁאָר הַיָּמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲלִיָּה גַּם לְחִיצוֹנִיּוּת הָעוֹלָמוֹת.
וְיֵשׁ לוֹמַר, כִּי כְּשֵׁם שֶׁכָּל כְּלִי יֵשׁ לוֹ עֲלִיָּה וְהִתְרוֹמְמוּת שֶׁהוּא מִתְעַלֶּה לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה וְנִתְעַצֵּם בִּקְדֻשָּׁה עִילָּאָה, אַף בְּנֵי יִשְׂרָאֵל זוֹכִים לְהִתְעַלּוּת זוֹ, וְהָעֲלִיָּה אֵינָהּ רַק בְּנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ הַגּוּף שֶׁהוּא כְּלִי לְרוּחָנִיּוּת - אַף הוּא מִתְעַלֶּה בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וְהַדִּין נוֹתֵן, שֶׁכֵּן שַׁבַּת קֹדֶשׁ הִיא אוֹת וּבְרִית שֶׁכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", וְנַעֲשִׂים שָׁוִים לַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה לְהִתְעַלּוֹת אַף בַּכֵּלִים.
רֶמֶז לַדָּבָר בְּסוֹפֵי הַתֵּבוֹת "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (י-נ-י-ל) בְּגִימַטְרִיָּא 'כֵּלִים' (100).
