בפסקי ובירורי הלכה יש עילוי לשכינה
עצה וסגולה יומית:
בפסקי ובירורי הלכה יש עילוי לשכינה
יָדַעְתִּי ה' כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי (תהלים קיט עה).
וְהִנֵּה מְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ג כז:) דִּכְשֶׁהַהֲלָכָה מִתְבָּאֶרֶת וְנִפְסֶקֶת כְּהִלְכָתָהּ, בָּזֶה יֵשׁ עִלּוּי לַשְּׁכִינָה לִפְרֹחַ בִּכְנָפֶיהָ וְלַעֲלוֹת מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא נִתְבָּרְרָה הַהֲלָכָה וַעֲדַיִן יֵשׁ קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת, עֲדַיִן הַשּׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים. וְאֶפְשָׁר שֶׁלָּזֶה קוֹרֵא לָהּ בַּתּוֹרָה (דברים טז יח) 'מִשְׁפַּט צֶדֶק', כְּלוֹמַר, הַ'מִּשְׁפָּט' הוּא תִּקּוּן שֶׁל 'צֶדֶק' שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה:
(אלף בינה, תהלים קיט אות י)
ווארט יומי:
המשבר תאוותיו זוכה לצאת מחשיכה לאורה
וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר (בראשית א ג). אֶפְשָׁר לִרְמֹז, יְהִי אוֹר הִיא הַתְּשׁוּבָה, דִּיהִי אוֹר בְּמִלּוּי יוֹ"ד הֵ"י יוֹ"ד אָלֶ"ף וָי"ו רֵי"שׁ עִם הָאוֹתִיּוֹת גִּימַטְרִיָּא 'בִּתְשׁוּבָה', דְּבַתְּשׁוּבָה הָוֵי אוֹר בָּעוֹלָם. שֶׁבַּתְּחִלָּה הִקְדִּים וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, דִּכְשֶׁהָאָדָם רוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת יֵצֶר הָרָע וְהַבְלֵי הָעוֹלָם הֲרֵי הוּא בַּחֹשֶׁךְ, וְנִקְרָא מֵת אֲפִלּוּ בְּחַיָּיו, דְּהָרְשָׁעִים אֲפִלּוּ בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים (ברכות יח.). אַךְ כְּשֶׁיַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה יוֹצֵא מֵחֲשֵׁכָה לְאוֹרָה, וּלְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא:
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, הָאָרֶץ הוּא הַגּוּף שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מִן הָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ, תֹּהוּ עִם הַכּוֹלֵל גִּימַטְרִיָּא 'תַּאֲוָה', שֶׁרוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת יֵצֶר הָרָע, וָבֹהוּ הֵם הַבְלֵי עוֹלָם, וּמִמֵּילָא וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, דְּמֵאַחַר שֶׁרָדַף אַחַר תַּאֲווֹת יֵצֶר הָרָע, נִסְמוּ עֵינָיו וְנִתְטַמְטֵם לִבּוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְיוֹם הַמִּיתָה (שבת לא:), וְנִקְרָא מֵת אֲפִלּוּ בְּחַיָּיו, וְזֶהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, תְּהוֹם אוֹתִיּוֹת 'הַמָּוֶת', וּמְדַבֵּר עַל הַחוֹטֵא שֶׁרָדַף אַחַר תֹּהוּ וָבֹהוּ כָּאָמוּר שֶׁהוּא נִקְרָא מֵת אֲפִלּוּ בְּחַיָּיו, מֵאַחַר שֶׁחֹשֶׁךְ הָעֲבֵרוֹת שֶׁעוֹשֶׂה כִּסָּה פָּנָיו וְלֹא זָכַר יוֹם הַמִּיתָה, וְזֶהוּ 'וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי הַמָּוֶת', הוּא הַחוֹטֵא שֶׁנִּקְרָא מֵת, וּקְרָאוֹ 'מָוֶת' מִשּׁוּם שֶׁהוּא דֻּגְמָא דְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁנִּקְרָא 'אֵל אַחֵר', וְכָפַר בָּעִקָּר:
ע"י תשובה חוזר לחיים
אָמְנָם אִם נִתְעוֹרֵר וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, גָּדוֹל כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, וְעַל יָדָהּ יוֹצֵא מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר וּמִמִּיתָה לְחַיִּים. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְעוֹרֵר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה (ב"ר ב ד), וְעַל יְדֵי כֵּן רוּחַ אֱלֹקִים קְדוֹשָׁה נִכְנְסָה בּוֹ עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, מְרַחֶפֶת עִם הַכּוֹלֵל גִּימַטְרִיָּא 'הִיא תְּשׁוּבָה'. עַל פְּנֵי הַמָּיִם, הַמָּיִם הִיא הַתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת 'מַיִם' (ב"ק יז.), דְּהַיְנוּ חָזַר בִּתְשׁוּבָה כָּרָאוּי וּמְקַבֵּל עָלָיו לְקַבֵּל כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָה הַנִּקְרֵאת 'מַיִם', וּכְשֶׁיִּהְיֶה כָּךְ אָז וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר, שֶׁיֵּצֵא מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר:
