בלי ענוה לא שייך שיהיה אדם מתוקן

עצה וסגולה יומית: 

בלי ענוה לא שייך שיהיה אדם מתוקן

וְהִנֵּה (תִּקּוּן הָאָדָם הַגָּדוֹל) [תִּקּוּן הַגָּדוֹל לָאָדָם] הִיא מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא הַמְתַקֶּנֶת כָּל מִדּוֹת הָאָדָם, דְּבִלְתִּי עֲנָוָה לֹא שַׁיָּךְ שֶׁיִּהְיֶה מְתֻקָּן, וּכְשֶׁיִּהְיֶה עָנָו אָז יִהְיֶה מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה כָּרָאוּי, וְכָל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁיְּקַיֵּם יָאִירוּ בּוֹ כָּרָאוּי.

(מחשוף הלבן פרשת נח, ד"ה עשה לך)

ווארט יומי:

תרומה היא הצדקה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי (שמות כה ב).

אוֹ אֶפְשָׁר לִרְמֹז עַל הַצְּדָקָה, בְּהַקְדִּים מַה שֶּׁאָמַר הַתַּנָּא (אבות פ"ג מ"ז) תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ, וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (דבה"י א' כט יד) 'כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ'. וְהִנֵּה, אִם לֹא יַחְשֹׁב הָאָדָם זוֹ הַמַּחֲשָׁבָה הַטּוֹבָה שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ הוּא יִתְבָּרַךְ וּמִשֶּׁלּוֹ הוּא נוֹתֵן לוֹ, לֹא שַׁיָּךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה צְדָקָה כָּרָאוּי, שֶׁאִם יַחְשֹׁב הָאָדָם שֶׁהַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ, בְּהֶכְרֵחַ הוּא חָס עָלָיו וְשׁוֹמְרוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה צְדָקָה כָּרָאוּי:

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה הִיא הַצְּדָקָה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: תְּרוּמָה, הַפְרָשָׁה, יַפְרִישׁוּ לִי מִמָּמוֹנָם נְדָבָה. וּמְפָרֵשׁ אֵיזוֹהִי הַצְּדָקָה הַמְעֻלָּה, הִיא אֲשֶׁר מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי, דְּהַיְנוּ, שֶׁהַנּוֹתֵן יֵדַע בִּידִיעָה נֶאֱמָנָה שֶׁהַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתֵן שֶׁלִּי הִיא, רַק הֶחֱזִירָהּ לִי, וּלְפִיכָךְ אָמַר תְּרוּמָתִי בְּכִנּוּי לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמַרְנוּ, תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ שֶׁאַתָּה וְשֶׁלָּךְ שֶׁלּוֹ. וְכָל מִי שֶׁדָּן כָּךְ בְּעַצְמוֹ, לְעוֹלָם נוֹתֵן הַצְּדָקָה בְּעַיִן יָפָה, וְנוֹתֵן הַרְבֵּה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, וְעָלָיו נֶאֱמַר (ירמיה יז ז) 'בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ':

(פיתוחי חותם פרשת תרומה)