אם לא מצליח בדבר גדול - בא בדבר קטן

עצה וסגולה יומית: 

אם לא מצליח בדבר גדול - בא בדבר קטן

בָּא לוֹמַר, דְּיֵצֶר הָרָע וְגוּנְדָא דִילֵהּ מְלֵאִים נְכָלִים וְעַרְמוּמִיּוּת, וּבְכָל מִינֵי עָרְמוֹת בָּאִים עַל הָאָדָם, אִם מָצְאוּ יָד לְפַתּוֹתוֹ בְּדָבָר גָּדוֹל רוֹדְפִים אַחֲרָיו לְהַפִּילוֹ בְּרִשְׁתָּם, וְאִם לֹא מָצְאוּ יָד בְּדָבָר גָּדוֹל רוֹדְפִים אַחֲרָיו בְּדָבָר קָטָן. וּבְכָל דָּבָר שֶׁל קְדֻשָּׁה שֶׁרוֹצֶה אָדָם לַעֲשׂוֹת, שָׁם נִדְבָּקִים בּוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְשָׁם מְרִיקִים כֹּחָם, כְּדֵי לְבַטְּלוֹ מִדְּבַר קְדֻשָּׁה הַהוּא, אוֹ לְפָחוֹת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָהּ כַּהֹגֶן. וְהַיָּרֵא אֶת ה' וְחָרֵד מִדְּבָרָיו, יוֹדֵעַ כָּל עַרְמוּמִיּוּת יֵצֶר הָרָע וְגוּנְדָא דִילֵהּ, וּמִתְחַכֵּם יוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּדֵי לְבַטֵּל תַּחְבּוּלוֹתֵיהֶם, וְלֹא תַּעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה. וּבְכֹחַ הַיִּרְאָה וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁמַּרְבֶּה הָאָדָם וְאוֹזֵר חַיִל וּמִתְגַּבֵּר כָּאֲרִי, בָּזֶה מַבְהִיל יֵצֶר הָרָע וְגוּנְדָא דִילֵהּ, וּמְטַמְטֵם דַּעְתָּם וּמְטָרְפָם, וְלֹא נִשְׁאָר בָּהֶם כֹּחַ לִרְדֹּף אַחֲרָיו.

(אלף בינה, אות טי"ת ו)

ווארט יומי:

תענית שאדם מתענה חשובה כ'קרבן'

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַה', יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַה' מִזֶּבַח שְׁלָמָיו. יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי ה' וְגוֹ' (ויקרא ז כט-ל). אֶפְשָׁר לִרְמֹז, דְּהַתַּעֲנִית שֶׁאָדָם מִתְעַנֶּה הִיא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, דִּכְמוֹ שֶׁבְּקָרְבָּן אָדָם מַקְרִיב חֵלֶב וָדָם, גַּם בַּתַּעֲנִית מִתְמַעֵט חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ שֶׁל אָדָם וְנֶחְשָׁב לוֹ בִּמְקוֹם קָרְבָּן (ברכות יז.). וְהִנֵּה, בְּיוֹם הַתַּעֲנִית צָרִיךְ לִתֵּן הַצְּדָקָה (ברכות ו: בסנהדרין לה.) כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קָרְבָּנוֹ שָׁלֵם, דּוּמְיָא דְּהֶחָזֶה שֶׁהָיָה נוֹטֵל הַכֹּהֵן, לְפִי שֶׁהַחֵלֶב וְהַדָם בַּקָּרְבָּן הָיָה לְגָבֹהַּ וְהֶחָזֶה לַכֹּהֵן, אִם כֵּן גַּם בַּתַּעֲנִית שֶׁהוּא דּוּמְיָא דְּקָרְבָּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ, חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ שֶׁל אָדָם הַמִּתְמַעֵט בְּיוֹם הַתַּעֲנִית הוּא בִּמְקוֹם חֵלֶב וָדָם, וְהַצְּדָקָה שֶׁיִּתֵּן הִיא בִּמְקוֹם הֶחָזֶה שֶׁהָיָה נוֹטֵל הַכֹּהֵן:

וְזֶהוּ כַּוָּנַת הַפָּסוּק: הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַה', אֶת רָאשֵׁי תֵּבוֹת אַף תַּעֲנִית, וְרוֹצֶה לוֹמַר דְּתַעֲנִית דּוּמְיָא דְּקָרְבָּן, דִּכְמוֹ שֶׁהַקָּרְבָּן מְכַפֵּר כָּךְ הַתַּעֲנִית מְכַפֶּרֶת, וְהָכֵי קָאָמַר, אַף תַּעֲנִית יֵחָשֵׁב לוֹ כְּאִלּוּ יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַה'. בֶּאֱמֶת שְׁנֵי דְּבָרִים צָרִיךְ כְּמוֹ הַקָּרְבָּן, דִּכְמוֹ שֶׁבְּקָרְבָּן מַקְרִיב חֵלֶב וָדָם לְגָבֹהַּ וְהֶחָזֶה לַכֹּהֵן, כָּךְ גַּבֵּי הַתַּעֲנִית חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ שֶׁנִּתְמַעֵט הוּא כְּנֶגֶד הַחֵלֶב וְהַדָּם, וּכְנֶגֶד הֶחָזֶה שֶׁנִּתַּן לַכֹּהֵן צָרִיךְ לִתֵּן צְדָקָה. וְזֹאת הַצְּדָקָה הִיא הַמְעוֹרֶרֶת עָלָיו זְכוּת לְמַעְלָה (מדרש תהלים ה ז). וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֶת אִשֵּׁי ה', דְּהַיְנוּ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דֻּגְמַת שְׁנֵי קָרְבָּנוֹת הַחֵלֶב וְהֶחָזֶה, גַּם כֵּן צָרִיךְ כָּאן הַתַּעֲנִית וְהַצְּדָקָה, וְזֶהוּ אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה, דְּהַיְנוּ חֶלְבּוֹ שֶׁנִּתְמַעֵט בְּיוֹם הַתַּעֲנִית צָרִיךְ לִתֵּן עִמּוֹ הַצְּדָקָה, וְהֶחָזֶה הוּא רוֹמֵז לִצְדָקָה, וְחָזֶה גִּימַטְרִיָּא 'זוּז', רוֹמֵז לַזּוּזִים שֶׁנּוֹתֵן לִצְדָקָה. וְתֵדַע שֶׁהַצְּדָקָה זוֹ הִיא הַמְעוֹרֶרֶת עָלָיו זְכוּת לְמַעְלָה, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר אֶת הֶחָזֶה שֶׁהֵם הַזּוּזִים שֶׁנּוֹתֵן לִצְדָקָה, זֶהוּ שֶׁגּוֹרֵם לְהָנִיף וּלְעוֹרֵר זְכוּתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי ה', וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו:

(פיתוחי חותם פרשת צו)