'מה הביאך הלום?!', ענה האיש: 'איני יודע! פתאום נתקפתי חשק עז לבוא להתפלל על ציון הרשב"י, והנה אני כאן!'
וכה עלו אל ציון הרשב"י, והנה, כאשר נכנס ידידי אל המערה, ראה למרבה הפלא שאותו אדם שעשה העוולה לחבירו נמצא שם ומתפלל!! הוא נגש אליו ותמה באזניו: 'מה הביאך הלום?!', ענה האיש: 'איני יודע! פתאום נתקפתי חשק עז לבוא להתפלל על ציון הרשב"י, והנה אני כאן!', סיפר לו ידידי שאך זה עתה דיבר עם חבירו עליו, והוא מחל לו בלב שלם, הלה התלהב למשמע הדברים ובקש לפגוש את חבירו, ואכן נפגשו והתפייסו זה עם זה, וחזרו ונעשו ידידים כמימים ימימה.
סיפר לי ידידי, שהיה פעם בארץ ישראל עם חבר נוסף מאמעריקא, ונסעו יחד מירושלים לציון של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי במירון, ואותו חבר היה לו ענין ישן נושן עם אחד, מקרה כאוב שאירע ביניהם וגרם לסכסוך גדול.
ובדרך מירושלים למירון התחיל לדבר על זה, והיה ניכר שהדבר כואב לו עדיין על אף מרחק השנים, ידידי זה, שראה עד כמה הדבר נוגע לו לנפשו, ניסה לדבר על לבו שכבר עבר מאז זמן רב, ואולי הגיע הזמן שימחול לו, אך הלה אמר שאינו מסוגל לסלוח לו, העוולה גדול מדי, ואינו ניתן לסליחה.
ידידי הניח לו לעת עתה, אבל כשהגיעו למירון, קודם שיצאו מהרכב, התחיל שוב לדבר עמו בענין, ואמר לו: 'אני חושב שכדאי שתמחול לאותו איש קודם שתיכנס אל רבי שמעון בר יוחאי, וכך תזכה לבוא לרבי שמעון נקי ומטוהר'. הלה חזר ואמר שאינו מסוגל לזה, אך ידידי חיזק אותו באמונה, והרבה לדבר על לבו ולעוררו שהכל מושגח מלמעלה, ואין אדם עושה שום דבר מדעתו, וכהנה וכהנה דיבורי אמונה ובטחון, עד שכעבור מחצית השעה נרגע החבר ואמר שהוא מוחל לאותו אדם בלב שלם.
וכה עלו אל ציון הרשב"י, והנה, כאשר נכנס ידידי אל המערה, ראה למרבה הפלא שאותו אדם שעשה העוולה לחבירו נמצא שם ומתפלל!! הוא נגש אליו ותמה באזניו: 'מה הביאך הלום?!', ענה האיש: 'איני יודע! פתאום נתקפתי חשק עז לבוא להתפלל על ציון הרשב"י, והנה אני כאן!', סיפר לו ידידי שאך זה עתה דיבר עם חבירו עליו, והוא מחל לו בלב שלם, הלה התלהב למשמע הדברים ובקש לפגוש את חבירו, ואכן נפגשו והתפייסו זה עם זה, וחזרו ונעשו ידידים כמימים ימימה.
ויש לומר דזהו ממש מה שייסד הבן איש חי בפיוטו על רבי שמעון: 'שלום רב על משכבו', דהיינו, שרבי שמעון בר יוחאי פועל ועושה שלום על קברו, ומשים שלום בין אדם לחבירו.
