העוסק בתורה באמת, נקרא עליו שם ה'
בעצם ימי המלחמה לאחד הר"מים החשובים שהיה צריך לנסוע למסור שעורים בישיבה חשובה בדרום, במסגרת תפקידו לחזק ולרומם את בני הישיבה. הוא שאל את רבנו אם מותר לו לנסוע לשם, ונענה בזה הלשון: "הערבים מפחדים ממך, אתה יכול לנסוע".
כי העוסק בתורה באמת, נקרא עליו שם ה' - "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ".
סיפר אותו ר"מ דבר מופלא מאוד, כי באותם ימים ושעות שנסע במסירות ושהה בתוך הישיבה, אמר שיעורים ודיבר עם הבחורים בלימוד, לא היתה אפילו אזעקה אחת!
בַּקַּיִץ תשע"ד, בעת שהתנהלה המלחמה בעזה ["צוק איתן"], נחתו אלפי טילים על יושבי הארץ ובחסדי שמים היו רק פגיעות מועטות.
באותם ימים נשאל מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל על מה עשה ה' ככה לארץ הזו. הוא והשיב: אם כי אין אתנו מי שיכול להעיד על עצמו שהוא יודע דרכי שמים, אבל עלינו להתבונן בנעשה ולראות, כי בעצם, כל קיומנו בארץ הקדש כולו אינו בדרך טבעית כלל. בהיותנו מוקפים במיליוני שונאים בנפש, אשר כל חפצם הוא: "אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי", ומבחינה טבעית יש ביכלתם לעשות זאת, וכל רגע שעובר בלי פגע - הוא כלו מתוך שמירת השי"ת השומר עמו ישראל.
כדי לזכות לשמירה זו, נדרשת זכות התורה, אשר רק היא בלבד מגנא ומצלא, ו"'אֲנִי חוֹמָה' - זו תורה, 'וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת' - אלו תלמידי חכמים".
עד היום שבו פרצה המלחמה, היתה באופן רשמי זכות לכל מי שחפץ לעסק בתורה בארץ ישראל האפשרות לעשות זאת. באותו יום שהכריזו אחינו שונאינו ומנדינו בערכאותיהם שאין בארץ ישראל זכות לכל מי שחפץ להקדיש עצמו לתורת ה' ועבודתו לעשות זאת - אבד חלק גדול מזכות התורה והגנתה. כשנאבדת הגנה זו - הננו נמצאים רח"ל בסכנה הגדולה ביותר שיכולה להיות! עד כאן דבריו.
מכח הנחה זו, הורה רבנו זצוק"ל בעצם ימי המלחמה לאחד הר"מים החשובים שהיה צריך לנסוע למסור שעורים בישיבה חשובה בדרום, במסגרת תפקידו לחזק ולרומם את בני הישיבה. הוא שאל את רבנו אם מותר לו לנסוע לשם, ונענה בזה הלשון: "הערבים מפחדים ממך, אתה יכול לנסוע".
כי העוסק בתורה באמת, נקרא עליו שם ה' - "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ".
סיפר אותו ר"מ דבר מופלא מאוד, כי באותם ימים ושעות שנסע במסירות ושהה בתוך הישיבה, אמר שיעורים ודיבר עם הבחורים בלימוד, לא היתה אפילו אזעקה אחת!
