העונש הצפוי לך הוא מאסר ממושך של עשרים שנה, ועם עורך דין טוב אולי מעט פחות

הגיע יום המחר, והתובע הראשי הגיע בכבודו ובעצמו, הוא ניגש לרב קופמן ואמר, "האמת היא, שכל תובע שימונה יוכל להגיש תביעה קשה נגדך, אבל מה שקרה עתה לא קרה לי מימי, אף אחד מהתובעים לא רוצה להתעסק עם התיק שלך, ולכן אני מוכן לעשות איתך עסקה, אסגור את התיק בתנאי אחד, שתסדר לי פגישה עם הרב שלך". הרב קופמן הבטיח להשתדל בנושא, והתובע פנה לשופט ואמר, "אין תביעה, אפשר לסגור את התיק", ומיד קרע את כל המסמכים. הרב קופמן שמח מאוד ויצא לחופשי, ובצאתו אמר לתובע הראשי, "אסדר לך פגישה ואשתדל להחזיר לך תשובה בהקדם".

מסופר על אדם מיוחד בשם הרב חיים קופמן, שהיו לו קשרים בלונדון, ולצורך פרנסתו פתח שם חברת ביטוח, וברוך ה' הצליח כך לפרנס משפחה שלמה. ביום מן הימים הוא עשה כמה טעויות, ולא סתם אלא פעולות לא חוקיות, יתכן שאפילו מחוסר ידיעה. הדברים הללו נודעו לשלטונות, עד שהתובעים בלונדון פנו לרב ואמרו, שהם עתידים למצות איתו את הדין. הוא נפגש עם כמה עורכי דין, וכולם אמרו לו שהתיק שלו מאוד סבוך וקשה, ומדובר בעבירות מאוד חמורות, וצפויות לו כעשרים שנות מאסר.

הוא שכר עורך דין ממולח מהטובים ביותר, והבטיח לו כסף רב, וביקש ממנו שיתחיל לעבוד. עורך הדין אמר לו, שהוא לא יכול לחלץ אותו ממאסר, אבל יתכן ויצליח להוריד את הענישה, לכחמש עשרה שנה. באותו זמן פנה לרב קופמן אדם מראש העין ואמר לו, "שמעתי על המקרה שלך. אני מתחיל לבנות מקווה טהרה, ומציע לך שאת כל הכסף שאתה הולך להשקיע בעורך דין –

תשקיע במקווה, ומי יודע אולי בע"ה בזכות המקווה תינצל". הרב קופמן שמע את הדברים ולא דחה אותם, אבל התלבט האם כדאי לסמוך על כך. הוא ביקש ממנו שימתין כמה ימים, עד שיחשוב ויתייעץ.

ידע הרב קופמן שהכתובת היחידה היא להתייעץ עם גדול ישראל, ולכן שלח שאלה לרבי חיים קניבסקי זצ"ל, וגמל בדעתו לעשות כל אשר יאמר לו הרב – עורך דין או מקווה. השליח היה מקורב לרב, ובטרם נכנס אמר לרב קופמן, שהוא יסריט את תשובתו של מרן, וכך הוא יוכל לשמוע במדויק את דברי גדול הדור. רבי חיים שמע את השאלה והשיב, "אמור לו, שאם הוא יפטר את עורך הדין, הקב"ה יהיה עורך הדין שלו, ואת הכסף הוא יוכל לתת למקווה".

השליח מסר את התשובה לרב קופמן, שראה ושמע בסרטון את הדברים מפי קדשו של הרב, ומכיוון שהיתה לו אמונת חכמים, עוד באותו היום הוא התקשר לעורך הדין, ואמר לו שהוא מפוטר. עורך הדין נדהם לשמע הדברים, אבל הרב קופמן היה איתן בדעתו, ולא האריך בשיחה מפאת קוצר הזמן, הציע לו פיצוי הגון ופיטר אותו לאלתר, כשהוא יודע שמעתה הקב"ה יהיה עורך הדין שלו.

לאחר כמה ימים, פנה התובע הראשי של לונדון לרב קופמן ואמר, "אינך יכול להתנהל ללא עורך דין, לפי החוק המדינה צריכה לממן עורך דין לכל מי שאין לו, כדי שלכל הפחות תוכל להתמודד במשפט". השיב לו הרב קופמן, "לא צריך – אני מסודר". התובע הראשי התפלא, "איך אתה מסודר, הרי אין לך עורך דין? דע לך שהעונש המדובר בעבירה מסוג זה הוא עונש כבד מאוד, כדאי שיהיה לך עורך דין שייצג אותך". השיב לו הרב קופמן, "אין צורך, יש לי רב גדול שאמר לי, שאם אפטר את עורך הדין שלי, הקב"ה יהיה עורך הדין שלי".

אבל מה לגוי כתובע הראשי ולדברי אמונה אלו?! השיב לו התובע הראשי בנחרצות, "מעל לשלושים שנה אני משמש כתובע הראשי, דע לך – אין סיכוי לצאת נקי מהמקרה שלך, רב או עורך דין – זה לא משנה, העונש הצפוי לך הוא מאסר ממושך של עשרים שנה, ועם עורך דין טוב אולי מעט פחות". הרב קופמן נשאר בשלו, ומכיוון שאי אפשר להכריח את הנתבע, הוא נשאר ללא עורך דין, בטוח שהוא יסתדר בעזרת ה'.

הגיע זמן המשפט, הרב קופמן שלח שאלה נוספת לרבי חיים קניבסקי, האם ללכת למשפט או לא? רבי חיים השיב לו, "עשה כרצונך, אם אתה רוצה ללכת – לך, אבל משפט לא יהיה!". הרב קופמן החליט להגיע ללונדון לראות את הנעשה מקרוב.

הוא הגיע לבית המשפט, והתובע שנשלח ע"י התובע הראשי, התבקש ע"י השופט להציג במה הרב קופמן נאשם. אמר התובע, "כבוד השופט, עיינתי במסמכים, ואיני רואה כאן אשמה, ולא חושב שצריך ענישה, ומבחינתי אפשר לסגור את התיק!".

הרב קופמן לא האמין למשמע אוזניו! התובע מבקש לסגור את התיק? השופט שאל האם הוא בטוח? והתובע השיב בחיוב. אמר להם השופט, "היות ומדובר בתביעה גדולה ורצינית, אדבר עם התובע הראשי ואבקש תובע אחר כנציג התביעה", ודחה את המשפט למחרת.

הגיע יום המחר, והתובע הראשי הגיע בכבודו ובעצמו, הוא ניגש לרב קופמן ואמר, "האמת היא, שכל תובע שימונה יוכל להגיש תביעה קשה נגדך, אבל מה שקרה עתה לא קרה לי מימי, אף אחד מהתובעים לא רוצה להתעסק עם התיק שלך, ולכן אני מוכן לעשות איתך עסקה, אסגור את התיק בתנאי אחד, שתסדר לי פגישה עם הרב שלך". הרב קופמן הבטיח להשתדל בנושא, והתובע פנה לשופט ואמר, "אין תביעה, אפשר לסגור את התיק", ומיד קרע את כל המסמכים. הרב קופמן שמח מאוד ויצא לחופשי, ובצאתו אמר לתובע הראשי, "אסדר לך פגישה ואשתדל להחזיר לך תשובה בהקדם".

הרב קופמן פנה לשליח שלו, וביקש ממנו לומר לרבי חיים, שהתובע הראשי בלונדון רוצה לפגוש אותו. השיב לו השליח, "רבי חיים לא נפגש עם גוים, מדוע שיסכים עתה?". אבל הרב קופמן התעקש שישאל, וביקש ממנו שיזכיר לרבי חיים את הסיפור, ויספר לרב מה קרה בבית המשפט. הגיע השליח לרבי חיים, וסיפר לו דברים כהוויתם, ואמר שהתובע מבקש לפגוש את הרב. השיב לו רבי חיים, "היות ומדובר בפדיון שבוים, אני מוכן לפגוש אותו. אמור לו שיבוא לכאן בעוד כשבועיים, למרות שבטוחני שהוא לא יבוא בסופו של דבר, ולא יצליח להגיע".

הרב קופמן בישר לתובע הראשי, שהוא יכול להגיע בעוד מספר שבועות, ולהפגש עם רבי חיים קניבסקי. אבל שבוע בלבד לאחר מכן – הגיעה הקורונה, כל שדות התעופה נסגרו, ולמעשה עד יומו האחרון של רבי חיים, התובע הראשי לא נפגש איתו. זה הכח האדיר של התורה! מה שאומר צדיק בכח התורה, כל השאר בטל ומבוטל, כנגד כל הסיכוים ומעל הטבע.

(גל' פניני בית לוי)