בלב מלא תקוה ובטחון עליתי מן הציון לביתי. פתאום צלצל הטלפון ועל הקו שמעתי קול של שדכן מומחה אשר זה מזמן כביר לא שמעתי את קולו בהצעה מפתיעה עם כלה שהיא מצאצאי התוס' יו"ט...
בדעתי הי' כי עלי לקום ולעלות אל עיר 'קראקא' מקום מנוחת קדשו של הגה"ק הבעל תוספות יו"ט זצוק"ל, ושם אשפוך לפניו שיעורר עלי רחמי שמים בזכות השמירה מדיבור בעת התפלה, אך בהיות המדינה רחוקה לא איסתייעא מילתא, עד אשר עלה בלבי כי אעלה אל ציון קדשו של הרבי מ’שאץ זצוק"ל שבלאנדאן, הידוע למקום של ישועות נפלאות בפרט בערבי שבתות אשר רבו הפוקדים את הציון בתפלה ותחנונים. ובערב שבת הבא עליתי לשם, אמרתי מזמורי תהילים בצקון לחשי, וכאשר השתטחתי על ראש הציון אמרתי אל הצדיק השוכן במקום הזה כי יעבור בקשתי בשמי מרומים אל הגה"ק התוספות יו"ט זצוק"ל לאמור, "ענני ומלא משאלותי בשכר זהירותי מלדבר בעת התפלה וקריאת התורה, ועל ידי המי שברך אזכה למצוא זיווג הגן לבני היקר, בתענוג ונחת ובזמן קרוב".
סיפר המגיד מישרים המפו' הרה"ג ר' יוסף חיים גרינוואלד שליט"א: בעיר הבירה לונדון שבענגלאנד, ביקשו כמה עסקנים לפתוח 'כולל אברכים' ללומדי תורה, על שמו ולזכרו של הצדיק המפורסם הרה"ק משאץ זצוק"ל אשר גר שם בעיר בחיים חיותו ושם מנו"כ, ועל דבר נשגב כזה כבר אמרו חז"ל אם אין קמח אין תורה, ובכן השתדלו העסקנים והלכו מבית לבית כדי להשיג נדבות חשובות להחזקת הכולל מבעלי היכולת מוקירי תורה ותומכי'.
באחד הימים עלו ובאו למשכנו של גביר אחד אשר קיבלם בסבר פנים יפות, ויהי כאשר הציעו לפניו דבר הצדקה והיא כולל על שמו של האי צדיקא קדישא הרבי משאץ זצוק"ל, ורצו להתחיל ולספר לפניו על פרשת גדולת כוחו של אותו זקן ועד כמה גדולים צדיקים במיתתם בישועות גדולות. מיד הפסיקם הגביר לאמר הלא אוכל לספר לכם מה שבדידי הוי עובדא, וכך גולל לפניהם את סיפורו הנפלא:
הן ידוע לרבים כי בשנות ה'ת"ח ת"ט' היו צרות נוראות על ראש עם בני ישראל בכל מדינות אירופה, על ידי מחנה גדולה של רשעים ורוצחים תחת אכזר צורר היהודים ימ"ש, שעברו מעיר לעיר והכו מכת חרב הרג ואבדן והפילו רבבות מאחינו בני ישראל הי"ד.
בתקופה ההיא חי רבינו הגה"ק בעל תוספות יו"ט זצוק"ל [היום יום ו' אלול יומא דהילולא דיליה] והוא עשה שאלת חלום שיענו אותו מן השמים בשל מי הרעה הזאת, על מה חרי אף הגדול הזה, ואמרו לו כי זה קרה כיון שזלזלו ישראל בקדושת בית המדרש והרבו בשיחות דברים בטלים בעת התפלות, נהפך מן האותיות דַבֵּר ונעשה דֶבֶר ר"ל, אז קם בעל תוספות יום טוב וחיבר נוסח מיוחד של מי שברך שיאמרו בבתי כניסיות ובתי מדרשות לבקשת שמירה עליונה לכל מי ששומר פיו מלדבר בעת התפלה וקריאת התורה דבר שנהוג כהיום בכמה מבתי מדרשות לאמרו מדי שבת בשבתו.
גם בבית המדרש שאני רגיל להתפלל בשבתות - מספר האיש - נהוג מאז שאומרים בכל שב"ק את המי שברך הזה שתיקן הגה"ק הבעל תוספות יו"ט זצוק"ל, אבל לדאבון לבי מעטים המה ממתפללי הבית המדרש שיחול על ראשם ברכה זו, אבל אני לעצמי ב"ה נזהר מאד בדבר גדול זה ואיני מפסיק בדיבור קל כל אורך התפלה, הואיל וכן כאשר הגיע בני בחור יקר לשנות השידוכין וארכה לו השעה ולא נמצא לו שידוך הגן, עד אשר שקטו השדכנים מלצלצל לביתי ולהתעניין אודותיו, גברה צערי ויגוני בכפליים שהלא תודה לקל הנני מן היחידים ש'מי שברך' הזה יחול על ראשם, ואם כן למה לא יעמוד לי ברכה זו למצוא שידוך הגון לבני החשוב.
בקשתי מהרבי משאץ שיעביר לרבינו ה'תוס' יו"ט
בדעתי הי' כי עלי לקום ולעלות אל עיר 'קראקא' מקום מנוחת קדשו של הגה"ק הבעל תוספות יו"ט זצוק"ל, ושם אשפוך לפניו שיעורר עלי רחמי שמים בזכות השמירה מדיבור בעת התפלה, אך בהיות המדינה רחוקה לא איסתייעא מילתא, עד אשר עלה בלבי כי אעלה אל ציון קדשו של הרבי מ’שאץ זצוק"ל שבלאנדאן, הידוע למקום של ישועות נפלאות בפרט בערבי שבתות אשר רבו הפוקדים את הציון בתפלה ותחנונים. ובערב שבת הבא עליתי לשם, אמרתי מזמורי תהילים בצקון לחשי, וכאשר השתטחתי על ראש הציון אמרתי אל הצדיק השוכן במקום הזה כי יעבור בקשתי בשמי מרומים אל הגה"ק התוספות יו"ט זצוק"ל לאמור, "ענני ומלא משאלותי בשכר זהירותי מלדבר בעת התפלה וקריאת התורה, ועל ידי המי שברך אזכה למצוא זיווג הגן לבני היקר, בתענוג ונחת ובזמן קרוב".
שידוך עם נכדת בעל התוס' יו"ט
בלב מלא תקוה ובטחון עליתי מן הציון לביתי לגמור ההכנו לשבת קודש. פתאום צלצל הטלפון ועל קו שמעתי קול של שדכן מומחה אשר זה מזמן כביר לא שמעתי את קולו ובפיו הצעה של שידוך הגון עם בת ישראל חשובה בעלת מדות טובות ויראת שמים, ואחר שיחה ממושכה על כל הפרטים כאשר הוחלט שאתעניין על פרטי הדבר בימים הקרובים, סיים הלא את שיחו בהוסיפו:
"הבתולה היא מיוחסת, היא נכדת בעל התוספות יו"ט!".
מיד במוצאי שבת קודש דיברתי עם מנהל הסמינר שם לומדת הבתולה, וגם מאתו שמעתי דברים טובים על דבר ההצעה ובתום שיחתו הוסיף מעצמו לאמר: "ידוע תדע שהבתולה יש גם יחוס אבות בהיותה מגזע של הבעל תוספות יו"ט זצוק"ל".
דיבורי שתי אלה פיעמו במוחי ולבי נכדת בעל 'התוספות יו"ט', משהו רוצים להודיענו משמים, בעל התוספות יו"ט אינו מזניח כח ברכותיו הוא טורח ופועל ישועות משמים בעבורך.
ואכן בזמן קרוב נגמר השידוך ב"ה, ומזיווג זה ויוצא חלציו אני שואב תענוג ונחת במלא חפניים ב"ה.
ובכן - סיים הגביר, אינכם צריכים לספר לי על כח הישועות של הרבי מ’שאץ זצוק"ל, הלא לי נתברר זאת בעצמי בשכר שמירת הדיבור בעת התפלה וקריאת התורה ובדידי הוה עובדא!! - עד כאן המעשה.
ישועה בכפליים - ישועה גוררת ישועה...
יש המשך נורא להמעשה הנ"ל שנתפרסם בשעתו וגרם קידוש שם שמים, כאשר נסעו קבוצת אנשים להתפלל על קברי הצדיקים בקראקא ניגשו בחיל וברעדה לשיפולי בית החיים הישן אל מקום ציון קדשו של הגה"ק בעל תוספות יו"ט זצוק"ל, וטרם החלו להתפלל שמעו משתתפי הנסיעה מפי המגיד מישרים הגה"ח ר' יוסף חיים שליט"א שהי' נוכח במקום את הסיפור שלפנינו שגרם כמובן להתעוררות רמה בלבבות האנשים להפיל תחנתם ובקשתם מנוחת קדושה כזה.
אך טרם פנו מסביבות הבית החיים נחלה פתאום אחד מן החבריא שסבל זה זמן מאבנים מכאיבים בכליות (נירן שטיינער בלע"ז) עד שתקפו אותו יסורים קשים ונוראים והתגברו מכאוביו באופן בלתי נסבל, נזכר במעשה שלפנינו ששמע זה עכשיו, ובצעדים מהירים ניגש שוב אל קברו של התוספות יו"ט, וקיבל על עצמו בפיו שמהיום והלאה לא יפסיק ח"ו בשיחה בטילה בבית המדרש בשעת התפלה וקריאת התורה, ובשכר זאת יחול את הברכות הנאמרות בתוך נוסח המי שברך שתיקן בעל הציון הקדוש הזה.
זמן קצר אחרי גמרו את בקשתו יצא החולה לנקביו ויצא ממנו הרבה אבנים קטנים שהיו מקובצים בכליותיו עד שבאותו היום נתרפא לגמרי על כל מכאוביו וסר ממנו חליו הקשה.
