'אולי כדאי שהרב יגלה בחשאי מיהו ה'מאכער' הלז, העושה עבודה מקצועית כל כך
אולי כדאי שהרב יגלה בחשאי מיהו ה'מאכער' הלז, העושה עבודה מקצועית כל כך, למען יסתייעו בו יהודים נוספים...'
'אדרבה', אומר רבי יצחק אלחנן, 'אספר לך, חשוב שאנשים יידעו מיהו ה'מאכער' שפתר את בעיית הצבא, זהו 'מאכער' ייחודי המתמחה בפתרון בעיות רבות נוספות...'
את הסיפור הבא, סיפר הגאון רבי ראובן פיין זצ"ל, שנודע בכהנו כראש ישיבת 'תורה ודעת' בארה"ב. ומעשה שהיה כך היה:
היה זה בימי מלחמת העולם השניה, עת התגלגל רבי ראובן מעיר לעיר ומבית לבית, בגלותו יחד עם בני ישיבת מיר הבורחים לכיוון שנחאי שביפן. במהלך אותה תקופה התארח בביתו של יהודי אמיד ונכבד, אשר סיפר לו את הסיפור שאירע בביתו של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, ממנהיגי יהדות ליטא טרם המלחמה.
אל ביתו של רבי יצחק אלחנן עלה גביר נודע, וסיפר באוזני רבן של ישראל. 'רבי, בוודאי אתם יודעים על סכנת הגיוס לצבא הליטאי, המרחפת על ראשם של כולנו', פתח האיש ונאנח, כשרבי יצחק אלחנן מהנהן לעברו. הן סכנת הגיוס לצבא הליטאי הנכרי היתה קשה מנשוא, צבא שכולו התרועעות עם גויים ערלים ללא כל תנאי יהדות, לצד סיכון חיים תמידי. מי יכול להיכנס לגוב האריות הלזה?
הדרך היחידה להינצל מהצבא היתה באמצעות תשלום שוחד בסכום גבוה מאוד למפקדי הצבא המקומיים. הללו, תאבי בצע וחובבי שלמונים, היו מעלים את המחיר מיום ליום, ובתמורה להררי רובלים ניאותו להעניק פטור משחרור צבאי. דא עקא, שסכום העתק אותו דרשו לא היה בר השגה לכל אדם...
'רבי,' אמר היהודי האמיד, 'יש לי את הכסף, אני איש עשיר ומוכן לשלם כדי שישחררו את בני. אך מפקדי הצבא הארורים לא בוחלים באמצעים ולאחרונה מצאו להם גישה חדשה - הם גם לוקחים את הכסף, וגם מלשינים על האב המשחד כי נתן שוחד, וכך גוררים את האב והבן למלתעות הצבא... וכך, עם צרור כסף גדול ביד', אמר האיש והניף ארנק עב כרס מלא מזומנים, 'אני אובד עצות לחלוטין!'
רבי יצחק אלחנן הביט בו ברוך, ועודדו וחיזקו כי ישועת השם כהרף עין. אחר כך הוסיף ואמר: 'תשמע, יש לי 'מאכער' - עסקן מצטיין, לו השפעה רבה על כל ראשי הצבא. אני בטוח כי הלה יטפל בכך באופן מושלם, בלי להותיר ממך כל טביעות אצבעות. תשאיר אצלי את הכסף, ולך הביתה רגוע ושלו כי תעודת הפטור כבר בדרך!'
'תודה רבה לכבוד הרב על מסירותו למעני', השיב הגביר בהתרגשות, 'הנה צרור הכסף, יעשה בו הרב כראות עיניו לפתור את הבעיה!' ולאחר שהגיש את הכסף לרב, נפרדו לשלום. והנה, כמובטח, שבועיים אחר כך הגיע הביתה מכתב משלטונות הצבא, בו נכתב כי 'בנכם לא ראוי לשרת בצבא הממלכה בשל בעיות בריאות. ניתן להגיש ערעור!' נכתב במכתב הקצר והלקוני, והעשיר רץ לביתו של רבי יצחק אלחנן לבשרו על כך...
רבי יצחק אלחנן שב ומקבלו בכבוד, ושמח לשמע הבשורה המרנינה כי בנו נפטר מצרת הצבא הליטאי. ואז מבקש הגביר: 'אולי כדאי שהרב יגלה בחשאי מיהו ה'מאכער' הלז, העושה עבודה מקצועית כל כך, למען יסתייעו בו יהודים נוספים...'
'אדרבה', אומר רבי יצחק אלחנן, 'אספר לך, חשוב שאנשים יידעו מיהו ה'מאכער' שפתר את בעיית הצבא, זהו 'מאכער' ייחודי המתמחה בפתרון בעיות רבות נוספות...'
'כשהגעת אליי לראשונה', מספר רבי יצחק אלחנן, 'יצאתי אליך בהותירי בחדר הפנימי אם אלמנה ובתה היתומה, שהגיעו אליי באותו יום נסערות ובוכיות. הן סיפרו כי לא מזמן התארסה הבת - הכלה, והיא עומדת בחוסר כל לפני מועד נישואיה. עליה להביא נדוניה, ולממן חתונה, ביגוד מינימלי וקורת גג לזוג הצעיר - ומנין לה הון העתק הדרוש לחתונה?
הרגעתי אותן,' סיפר רבי יצחק אלחנן, 'וביקשתי מהן להמתין קמעא כדי לטכס עצה. אחר כך הגעת, והותרת בידיי סכום כסף נכבד להעבירו ל'מאכער' שיסדר את ענין הצבא. הלא מי כמוני יודע שאין 'מאכער' שיכול לסדר את הענין, רק מצות הצדקה יכולה לפתור את הבעיה... לפיכך, נטלתי את צרור הכסף והעברתי אליהן, ועכשיו תגיד אתה - האם יש 'מאכער' טוב ממצות צדקה?
הן נטלו את הכסף, ובירכו אותך בכל הברכות, וגם התפללו שאתה ובנך תינצלו מכל צרה וצוקה. נו, איך הברכה שלהן עובדת? ה'מאכערים' שלי יודעים את העבודה?' שואל רבי יצחק אלחנן בחיוך רחב...
מתברר, שכאשר אדם פונה אלינו ומבקש צדקה, נראה בעינינו שהאיש הזה בא לקחת, אך הוא בא לתת הרבה יותר... הוא בא להעניק הזדמנות, הוא בא לתת כלי לזכות לחיים חדשים! הוא בא להיות ה'מאכער' שלנו בשערי שמים, לעשות עבורנו את העבודה ולנקות מעלינו גזירות באלגנטיות, לפתור את הבעיות שלנו באופן מקצועי ונקי!
וכך מאיר לנו בספר 'מעיל צדקה', אות א' תרצ"ט, וזה לשונו: 'אם רואה אדם שבא אליו עני בפתע פתאום, יידע שיש עליו גזירה והקדוש ברוך הוא רוצה להציל אותו ולכן שולח לו עני כדי שעל ידי נתינת הצדקה יינצל מהגזירה!'
עד כמה אנו צריכים להתרגש ולשמוח, ולהודות למי שפונה אלינו ומבקש עזרה, מתוך ידיעה ברורה כי הוא לא פנה אלינו במקריות, אלא נשלח על ידי הקב"ה, כשליח אישי המכוון אלינו ודווקא אלינו, כדי לתת לנו כלי להינצל מגזירות חלילה, להעניק לנו אפשרות לפתוח עבורנו שערי שמים, להתוות לנו דרך כיצד נזכה לישועה, כאן ועכשיו! כמה נודה לו ונשמח לתת לו, הן הוא נמנה על 'כוחות ההצלה' שלנו!
הצדקה היא רבת כח, אין ערוך להשפעתה. ברגע אחד היא מסדרת מצוקות, פותרת בעיות, מבטלת גזירות, קורעת צרות. רק לתת צדקה ברוחב לב, וזוכים בשערי שמים פתוחים!
