רבנו יונה מגירונדי זצ"ל בעל שערי תשובה כ"ח חשון ה"א כ"ד

רבנו יונה (ב"ר אברהם) מגירונדי, המכונה גם רבנו יונה החסיד, היה מגדולי הראשונים בספרד. רבנו יונה חיבר ספרים חשובים בתחום התלמוד, ההלכה והמוסר.

לדורות נתפרסם כבעל המוסר הגדול, ובזמנו כיהן כראש ישיבה גדולה – בברצלונה ובטולדו – שבה העמיד תלמידים הרבה שהמשיכו את דרכו.

רבנו יונה נודע כבעל חריפות ועוצמה למדנית גדולה מאוד בעולם התלמודי, וכתב חידושים לכמה מסכתות. אך כיום נשאר רק חידושיו למסכת בבא בתרא הנקרא בשם "עליות דרבנו יונה". בחיבור עצמו מעלה רבנו יונה דיונים מעמיקים על סדר המסכת, סוגיה אחר סוגיה. בסוף כל דיון מביא רבנו יונה את מה ש"עלה בידנו", הכוונה היא לפרטים אותם פוסק רבנו יונה להלכה, ומכאן גם שמו של החיבור.

כמה מתלמידיו כתבו חידושים על מסכתות שונות שרובו או כולו ממנו, וקרויים בשם חידושי תלמידי רבינו יונה ובקצרה תר"י. הרשב"א והרא"ש מרבים לצטט מחידושיו גם למסכתות נוספות.

חיבר ספר מוסר כללי הנקרא "שערי צדק" אשר רובו אבד ונשאר ממנו הספר "שערי תשובה", חיבר פירוש על ספר משלי, וכן חיבר פירוש על מסכת אבות שהינו פירוש ארוך יחסית לפירושי רש"י ורמב"ם. בספר "חידושי גיטין המיוחסים לריטב"א" מצוטטים דברי תורה מרבנו יונה על מסכת גיטין.

עיקר פרסומו של רבינו יונה קשור בתורת המוסר שלו. ספרו הנודע ביותר "שערי תשובה" הוא חלק מספר מורחב "שערי צדק", המכיל שערים נוספים: "שער האכזריות", "שער היראה", "שער התורה", "שער הענווה", "שער האכזריות" ו"שער העבודה". רבנו יונה חיבר פירושים נוספים הקשורים למוסר, בפירושו לספר משלי ולמסכת אבות.

רבינו יונה נתבקש לישיבה של מעלה בעיר טולדו בכ"ח בחשוון בשנת ה'כ"ד.

"ותיקין" היינו מפולפלים ומחודדים

הג"ר צבי יצחק אברמוביץ ז"ל רבה של חצור הגלילית כותב בספרו "טעם הצבי" (עניני ר"ה עמ' רכב), כי התואר "ותיק" בהקשר לבורא יתברך, יש לפרשו על דרך שכתב רבינו יונה בריש ברכות (ט, ב), על מה שאמרו שם כי "ותיקין" היו גומרין אותה (=את קריאת שמע) עם הנץ החמה, שפירוש "ותיקין" היינו מפולפלים ומחודדים "מלשון מפרק הרים (מ"א יט, יא) דמתרגמינן מוותק טוריא".

ויש לומר כי גם על הבורא יתברך מתאים תואר זה, והוא על פי המסופר כי כאשר נדפס ויצא לאור ספר חידושי הרי"מ על חושן משפט, קרא הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זי"ע לבניו ולנכדיו וציוה עליהם לקנות חיבור זה וללמוד בו, והיה אומר על עצמו כי אוהב הוא את דרך ה"פלפול" בתורה, מפני שלפעמים אי אפשר ללמד זכות על איש ישראל אלא על דרך הפלפול...

והנה השי"ת בודאי מהדר ללמד זכות על כל אחד מישראל בכל דרך שהיא, אפילו אם נצרך לזה "פלפול שלם"... ולכן מכנים אנו אותו יתברך בתואר "ותיק"...

כלומר: כביכול מפרק הוא הרים בפלפולו ללמד זכות על כל אחד ואחד מישראל... עד כאן דבריו הנפלאים. ושפתיים ישק.

ברגע קטן יצא מאפלה לאור גדול

כתב רבינו יונה ב'שערי תשובה' (שער ב): כאשר ישמע מוסר החכמים והמוכיחים יקשיב וישמע ויכנע ויחזור בתשובה, ויקבל בלבו כל דברי התוכחות, ושלא יגרע דבר מדבריהם. והנה האיש הזה ברגע קטן יצא מאפלה לאור גדול, כי עת אשר יאזין ויסכית ולבבו יבין ושב ויקבל ביום שמעו דברי המוכיח, ויקיים עליו להיותו עושה ככל אשר יורוהו תופשי התורה מן היום ההוא ומעלה, להזהר כאשר יזהירו יודעי בינה לעתים, עלתה בידו התשובה ונהפך לאיש אחר. ומעת אשר קבל כזאת במחשבתו וגמר עליו ככה בלבבו, קנה לנפשו זכות ושכר על כל המצות והמוסרים, ואשריו כי צדק נפשו בשעה קלה.