רבינו משה איסרליש מקרקא זצ"ל הרמ"א י"ח אייר של"ב
רבינו משה איסרליש נולד בעיר קרקא בשנת ה"א ר"פ לאביו הגאון מו"ה ישראל איסרלן ב"ר יוסף ז"ל מקרקא.
הוא היה גדול הפוסקים באירופה האשכנזית. הרמ"א שימש רב, אב - בית - דין, וראש ישיבה בעיר מולדתו, קראקא, ומשם פרס את מצודתו על כל ערי גרמניה, פולניה וצפון איטליה. כאשר חיבר מרן הבית יוסף את ספרו השלחן ערוך, הוסיף עליו הרמ"א הגהות לפי שיטות הפוסקים האשכנזים, באופן שספר הלכה אחד שימש הן את יהדות ספרד והן את יהדות אשכנז. השלחן ערוך עם "המפה" (הגהותיו של הרמ"א) מקובל עד היום כהלכה פסוקה בישראל. הרמ"א השיב תשובות רבות בהלכה, ועסק גם בפילוסופיה ובקבלה. עליו נאמר הפתגם: ממשה (הרמב"ם) עד משה (הרמ"א) לא קם כמשה (הרמ"א).
בעקבות פרסומו של הספר בית יוסף של רבי יוסף קארו על הטור כתב הרמ"א את ספרו 'דרכי משה', הכולל ביאור על הטור ובו גם עיקרי דבריו של הבית יוסף שבמקומות רבים חלק עליהם הרמ"א; הגהות הרמ"א בשו"ע מבוססות רובן ככולן על פסקיו בספר דרכי משה. רבינו הרמ"א נתבקש לישיבה של מעלה ביום י"ח באייר- ל"ג בעומר של"ב בקראקא, ונקבר בצמוד לבית הכנסת שלו בעיר.
מדוע כותב הרמ"א
רק בחג הפסח שנותנין קמחא דפסחא
הגאון ר' יהושע מנדל ארנברג זצ"ל אמר בשם מרן מהר"א מבעלזא ז"ל שיש ראי' על הא דנוהגין לא לאכול בביתו של אחר בחג הפסח מהכתוב בפרשת ראה, דכתיב בחג השבועות "ושמחת לפני ה' אלוקיך אתה ובניך ובתך עבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך", וכן בחג הסוכות כתוב "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך" וכו', ואילו בחג הפסח לא כתיב כן, מפני דאין אוכלין אחד אצל חברו.
ואחיו הגה"ק מבילגורייא ז"ל הוסיף לזמר שמשום הכי כותב הרמ"א רק בחג הפסח דנוהגין ליתן קמחא דפסחא, והיות ובחג הפסח אין יכולים לקרוא את העני לביתו על כן צריכים לשלוח לו לביתו.
