רבינו יעקב בעל הטורים זי"ע י"ב תמוז תקצ"ב

נולד בגרמניה כבנו השלישי של רבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש). שני אחיו הגדולים ממנו רבי יחיאל ורבי שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם.

למרות גדולתו התורנית סירב רבי יעקב לשמש ברבנות וחי חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו: "וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי, ואינו מספיק לי. וצריך אני לאחרים. אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו?".

בסוף ימיו עקר ר' יעקב בן אשר מטולדו. יש אומרים שהוא נסע מאשכנז לארץ ישראל.

בזכות חיבורו 'ארבעה טורים' זכה לכינוי: "בעל הטורים". הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי.

הספר, שיצא לאור בשנת ה"א ק' חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי.

טור אורח חיים - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, ברכות, תפילה, קריאת שמע, הלכות סעודה וברכות הנהנין, הלכות שבת ודיני קידוש החודש, מועדי השנה ותעניות. להלכות קידוש החודש צירף מספר מפות לחשבון הלוח העברי עד סוף האלף השישי.

טור יורה דעה - העוסק בענייני איסור והיתר, שחיטה, בשר וחלב, תערובות, עבודה זרה וחוקות הגויים, טהרה, לימוד תורה, כבוד תלמידי חכמים ועוד. חלק זה כתוב על פי הספר תורת הבית הארוך של הרשב"א, אשר השפיע רבות גם על פסקי הרא"ש, והרא"ש אף התכתב עם הרשב"א על כך.

טור אבן העזר - העוסק בענייני אישות ומשפחה, גירושין, ייבום ועוד. חלק זה רובו נסמך ישירות על הלכות אישות במשנה תורה לרמב"ם.

טור חושן משפט - העוסק בעיקר בדיני ממונות, דיינות, עדות ועוד. חלק זה כתוב ברובו על פי ספר התרומות של רבי שמואל הסרדי, שבתורו משלים ונסמך בחלקו על סיכום הלכות משא ומתן בספר משנה תורה לרמב"ם.

מיד עם חיבורו הפך הספר לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי דוד אבודרהם עשה בו שימוש לצורך כתיבת ספרו.

פירוש בעל הטורים על התורה: בזמנו, טרם הומצא הדפוס, וספרים הוצאו בהעתקה ידנית. על פי ההקדמה לפירושו לתורה, חותנו, אשר מימן את הוצאת ספריו, בקש ממנו לכתוב חיבור שאינו עוסק בהלכה, ולכן כתב את הפירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי הרמב"ן, ומכיל גם ליקוטים מדברי רש"י, ר' יוסף קמחי, רשב"ם והרא"ש.

נתבקש לישיבה של מעלה ביום י"ב תמוז שנת ה"א קח.

*

צער בעלי חיים

כתב בספר 'קב הישר' (פרק ז): ואף המצער בהמה חיה ועוף, יש לו עונש, כי אין שום דבר שאין לו מזל, והמזל של המצטער מקטרג עליו, ומכל שכן שיש לו עונש גדול המצער תלמיד חכם.

ובא וראה מה שהביא בעל החרדים באיש חשוב, תם וישר, שנתאכסן אצלו הקדוש האר"י ז"ל, ועשה לו כבוד גדול. וטרם נסיעתו של אותו איש הקדוש האר"י ז"ל אמר לו: מה הגמול אשר אשלם לך בעד החיבה גדולה שהראית לי, ואני מוכן לתשלום גמולך והטרחה שטרחת בשבילי. והשיב לו הבעל הבית, שהיו לו בנים, ואחר כך נעשית אשתו עקרה, אולי ימציא לו תרופה לאשתו כבראשונה.

והשיב האר"י ז"ל, ענין הסיבה שנעשית עבור הסיבה ההיא עקרה כך הוא, ואמר לו, דע לך, שהיה סולם קטן עומד בביתך, שהיו התרנגולים קטנים עולים ויורדים בו לשתות מים בכלי של מים אשר היה סמוך לסולם, והיו שותים ומרוים צמאונם. ופעם אחת אמרה אשתך להמשרתת שתסיר הסולם משם, אף כי לא היה כוונתה לצער את התרנגולים כי אם מטעם אחר להיות הבית נקי, ומאז אשר הוסר הסולם יש להתרנגולים צער גדול, שאינם יכולים התרנגולים לפרוח, כי היו עדיין קטנים, לסבול צמאון גדול ועלתה צפצופם לפני הקב"ה המרחם על כל מעשיו, ועל ידי כן נגזר עליה להיות עקרה. והחזיר הבעל הבית הסולם למקום הראשון, וה' נתן לה הריון וחזרה ללדת כבראשונה. הרי לך כי הש"י פוקד ומשגיח על כל בריות ברוב רחמיו וחסדיו, ומשלם להמצערים את הבריות. ועל הכל צריך אדם ליזהר שלא לצער את חבירו בחנם.

*

על הפסוק (ויקרא יב, ו): 'וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן', פירש רבינו יעקב בעל הטורים: בכל מקום מקדים תורים לבני יונה, חוץ מכאן, לפי שאינו מביא אלא אחד, ואם ימצא יונה לא יקח תור, לפי שבן זוגו מתאבל עליו ואינו מזדווג לאחר.

(ספיר ויהלום פר' תזריע תש"פ - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)