מרן הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ זצוק"ל בעל החזון אי"ש ט"ו מרחשון תשי"ד
הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ זי"ע נולד בי"א חשון תרל"ט בעיירה קוסובה אשר בפלך גרודנה שבליטא, כבן השני לאביו הגאון רבי שמריהו יוסף קרליץ זי"ע ששימש כרב העיירה, ולאמו הרבנית הצדקנית מרת ראשה לאה ע"ה בת הגה"ק ר' שאול קצנלבויגן אב"ד קאברין.
כשמלאו לו י"ג שנה בי"א חשון תרנ"ב ונעשה בר – מצוה נדר את נדרו הגדול לה', שילמד כל ימיו תורה לשמה, עובדא זאת גילה ברבים לראשונה אחיו הבכור הגאון רבי מאיר קרליץ זצ"ל כשהספיד את רבינו בהלוייתו.
החזון איש היה מגדולי הדור ומפוסקי ההלכה הבולטים בתחילת שנות ה-ת"ש. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל. אף על פי שהחזון איש לא שימש במשרה רבנית רשמית, שימוש רב נעשה ביצירתו התורנית, הן בפרשנות הש"ס והן בפסיקת הלכה ובפסיקת דין.
לאחר נישואיו התגורר בעיירה כוידיאן, התפרנס מחנות שניהלה אשתו בעודו עמל ושקד בתורה. לפני עלייתו לארץ היה בבחינת 'צדיק נסתר', ואת כל ספריו הוציא לאור בעילום שם.
גיסו, מרן הגאון ר' יעקב ישראל קנייבסקי זצ''ל (הסטייפלער) העיד עליו שכל הש''ס (התלמוד), היה מסודר במוחו.
במשך חייו הוציא 23 חיבורים בהלכה. לכל ספריו קרא בשם: 'חזון איש': שמו הסתתר במילה אי''ש שהיא ראשי תיבות: אברהם ישעיה.
למעלה משני שליש מתוך ע"ה שנותיו, היה נחבא אל הכלים, ולהוציא מיחידים לא ידע איש מגדולתו.
פרחה נשמתו בסערה ותעל למרומים, ט"ו מרחשון, בליל שבת קודש פ' וירא אליו ה'. זי"ע ועכי"א.
כש'נדמה לי' זה נכון
נער תלמיד עץ חיים בירושלים לקחו אביו אל החזו"א להיבחן על מסכתות בבא קמא ובבא מציעא. החזו"א שאל כמה שאלות, ואחר כך רצה לתהות אחר בקיאותו של הנער ושאל כמה שאלות מן הסוג: באיזה דף נמצא עניין פלוני... על כל השאלות ענה הנער: נדמה לי בדף זה וזה, והתשובות קלעו למטרה. לבסוף נשאל באיזה דף כתוב 'חמשה חומשין הן'. קפץ והשיב: בדף נ"ד. אמר לו החזו"א: ראה כי כשאמרת 'נדמה לי' ענית נכון, ועתה כשקפצת לענות בבטחון גמור, בדיוק כאן טעית, כי זה נמצא בדף נ"ה. והוסיף: אני אגיד לך רמז וסימן לזכרון: 'חמש חומשין הן', 'הן' היינו נ"ה, ו'חמש חומשין' חמישים ועוד חמש היינו נ"ה.
(ספר 'מעשה איש', ח"ג עמ' נט בהערה)
הקוויטל הראשון שקיבל מרנא החזון איש
סיפר הישיש רבי משה אהרן בוים, איש חסיד מיקירי בני ברק, שהלך פעם אצל החזון איש בכדי לבקש ברכתו עבור אשה חולנית וחשוכת ילדים מבנות משפחתו בפאריז, שהרופאים ציוו עליה להינתח, ואמרו שאין לה סיכוי להיפקד. באתי אל מעונו, אמר רבי משה אהרן, עם 'קוויטעל' בידי כנהוג אצל חסידים. מיד שאל: וכי רצונו לעשותני רבי נוסח פולין? אזרתי עוז והשבתי: בהורמנא, רצוני לומר לפניו דבר אחד: בפולין היה צדיק פועל ישועות ושמו רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, בעל ה'תהלים', ונהרו אליו מבקשי ישועה מכל קצוי המדינה. כשנסתלק לעולמו התחילו חסידים הרבה לשחר את הגאון רבי יהושע'לי מקוטנא והתחיל לקרוא קוויטלעך ולהראות מופתים. אני מחסידיו של בעל 'ישמח ישראל' מאלכסנדר, וכשסיפרו לפניו דבר זה אמר: הרי זו הוכחה ניצחת שיכולים לקרוא 'קוויטעל' בכח התורה גרידא.
החזון איש נתן בי עיניים בוחנות והחריש. אחרי כמה רגעים של שהייה נטל את ה'פתקא' מידי. כהרף עין נעמדתי על רגלי. שאל אותי: מה ראה לעמוד? עניתי: כמו שנהגו באורים ותומים השואל עומד. נתחייך החזון איש ונעמד גם הוא באמרו: גם הנשאל עומד. אחרי שקרא מה שכתוב בקוויטל ועיין בו שעה ארוכה, האדימו פניו מאד. הוא שתק והיה תפוס שרעפים. לבסוף השיב: את הניתוח שלא יעשו! עוד תיפקד בזרע של קיימא! ואתם לכו אל ר' נחמן סופר פפירנא בירושלים ותרכשו אצלו עשר מזוזות כשרות למהדרין, על מנת שתחליף ותקבע אותן האשה בפתחי מעונה. מלאתי אחרי עצתו השלים רבי משה אהרן בוים את סיפורו ולא נפל מדבריו ארצה כחוט השערה. גם המספר 'עשר' התאים לפתחי מעונה אשר בפאריז הרחוקה.
