הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע שר בית הזוהר י"א תמוז תקצ"א

רבינו "שר בית הזוהר" הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע נולד בשנת תקכ"ג בעיר סאמבור, לאביו הרה"ק ר' יצחק אייזיק מסאפרין זי"ע מתלמידי הרבי ר' אלימלך זיע"א, אך לא נהג ברבנות, ולאמו הצדיקת מרת הינדא ע"ה.

כבר מילדותו ניכר עליו כי לגדולות נוצר, דרכו בקודש היה ללמוד ז' דפים גמרא בכל יום וחזר עליהם ז' פעמים, נמצא למד את הש"ס ז' פעמים בכל שנה.

ר' הירש למד אצל הגאון ר' יצחק חריף אב"ד סאמבור זצ"ל, ואח"כ נסע להסתופף אצל החוזה מלובלין זי"ע, ונעשה לתלמידו המובהק. ידוע ומפורסם שר' הירש עסק כל ימיו בתורת הנסתר בזוה"ק ובשאר ספרי קבלה, והחזיק את עצמו כתלמיד של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי, ואף גם חיבר ספר על הזוה"ק ה"ה ספרו הקדוש עטרת צבי, וגם ספר צבי לצדיק על תיקוני הזוהר, ואמרו צדיקים שהעטרת צבי הי' ראוי לעשות ספר הזוהר בעצמו אי לאו שרבי שמעון בר יוחאי חיברו.

הרה"ק ר' צבי הירש נהג עדתו בזידיטשוב ורבים וכן שלמים הסתופפו בצלו קדישא לקבל ממנו לקח והדרכה בעבודת השי"ת, עד שביום י"א תמוז שנת תקצ"א לפ"ק בהיותו כבן ס"ח שנים כמנין שנות חיי"ם, עלתה נשמתו הטהורה לישיבה של מעלה, והובא למנו"כ שם בזידיטשוב.

*

לא אמר דברי תורה בפר' בלק כל ימי חייו

דבר פלא כתב עליו הרה"ק בעל המנחת אלעזר ממונקאטש בספרו דברי תורה (דף ט.) וז"ל: שמעתי בשם הרה"ק וכו' מהרצ"ה זי"ע מזידיטשויב בעל עט"צ שלא אמר תורה בשב"ק פ' בלק על הסעודות, ואמר איך אפתח פי בפרשה זו שהרשע הלז (בלעם) פתח פיו, אמנם בנוסחא אחרת לגמרי שמענו בשמו, כי אמר שהוא אין צריך לומר עוד בפרשה זו כי כבר נאמר ונדפס חידושיו מה שאמר בפרשתן בינוקא בזוהר הקדוש פ' בלק, כידוע שהחזיק את עצמו והחזיקו כמה צדיקים בדורו ותלמידיו ז"ל כי היה פעם אחת נשמת ינוקא קדישא זי"ע, ואכמ"ל.

אמנם אנן בענוותן אנו רואין בזה פלא אשר נטמן ברמז אש קודש בחיים חיותו וברוח קדשו הגיד טעמים אחרים, כי יום הסתלקותו הי' בפ' זו, ועל זה מקובל בפי צדיקים וחסידים וסמיכתן מראש הנביאים משה רבינו ע"ה כי יום פטירתו ז' אדר חל בפ' תצוה, ע"כ לא נזכר שמו של משה רבינו בפ' זו, וכן בכמה צדיקים וספריהם כמו בספה"ק נועם אלימלך לא נמצא על פ' ויקהל שום דבר כי לעולם חל אז יום כ"א אדר בפ' ויקהל יומא דהילולא של רבינו בעל נועם אלימלך זי"ע וכן כהנה, ועל כן נתהוה כי הרה"ק בעל עט"צ זי"ע לא הגיד ולא נדפס שום חידושים על פרשה זו, עכ"ל.

דברי תורה - מונקאטש

תשובת מוהרצ"ה מזידיטשוב מדוע נוסע לצדיק הדור

פעם אחת אמר הגאון רבי יעקב אורנשטיין מלבוב זצ"ל, בעל ישועות יעקב, אל הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זיע"א, מתוך שיחה ידידותית: רבי מזידטשוב לשם מה נוסע כת"ר אל רבו ללובלין, ואני יודע ועד כי לא לתורה שלו הוא צריך, ואם ללמוד ממנו מוסר ויראת שמים, המבלי אין תורה בישראל במקומו ובביתו, הלא לפניו תורה שלמה, ש"ס ומדרשים וספרי הזוהר, מלבד ספרי מוסר ויראים לאין מספר שיש בהם תלי תלים של יראת שמים, הרבה יותר ממה שהוא לומד אצל רבו. ובכן, טרחתו דמר וביטול תורה שלו על שום מה? 

פתח הרה"ק מזידיטשוב את פיו בחכמה, ואמר לו: רב מלבוב, יודע אנכי במר שנהירין לו שבילי מסכת עירובין וציורי כל המבואות שבה כשבילי דמתא, ואעפ"כ אין כל ספק אצלי שאם יבוא אליו מי שהוא ויאמר לו שבעיר פלונית ישנה 'מבוי העשויה כנדל' שנשארה בצורתה הישנה כמו שהיתה בימי חכמי הש"ס, אע"פ שצורת מבוי כזו ידועה לו לכל פרטיה כאילו ראה אותה בעיניו, בכל זאת היה מטריח את עצמו לנסוע לעיר ההיא כדי לראות בעיניו מבוי זו כמו שהיא בעינה, כי סוף סוף אינה דומה שמיעה לראיה. 

והוא הדבר, סיים הרה"ק באש קודש, גם בנסיעותי אל רבותי, אמת ויציב שיש לנו תורה שלמה של מוסר ויראת שמים בש"ס ומדרשים וזוהר הקדוש וספרי יראים, אבל סוף סוף אין בהם לפנינו רק אותיות שאין בהם רוח חיים, בעוד שברבותי אני מוצא תורת חיים, ש"ס ומדרשים חיים וקיימים לפנינו שאפשר לראותם בעיני בשר ולשמוע דבריהם דברי אלקים חיים מפיהם ולא מפי כתבם, 'מבוי העשויה כנדל' שאינה מצוירת רק על גבי הנייר כי אם אותה בעצמה כצביונה וכתארה כמו שהיתה לעיני בעלי הש"ס, ואיך אתאפק אימא ואשאר קפוי על שמרי בביתי ולא אכתת את רגלי אפילו מאות פרסאות כדי לקבל פני רבותי שהם ש"ס וזהר חיים

(ספיר ויהלום פר' ראה תש"פ - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)