הרה"ק רבי פינחס מקאריץ זי"ע
רבינו נולד בשנת תפ"ח בעיר שקלוב שברוסיה הלבנה, לאביו רבי אברהם אבא, עקב עלילת דם נאלץ רבי אברהם ובני משפחתו לעקור מרוסיה ועבר להתגורר במיראפולי בוואהלין, שם בא רבינו בברית הנישואין עם בת רבי יונה ואיטוייל מסלאוו, בשמעו על מרן הבעש"ט הק' זיע"א נסע אליו ודבק בו בכל נפשו, ועל פי הוראתו עבר רבינו להתגורר בקאריץ.
אחרי כ' שנים שישב בקאריץ יצא משם מטעמים הכמוסים ועבר לאוסטראה בה ישב ח"י שנותיו האחרונות ומשם בקע אורו למרחקים.
בשנת תקנ"א גמר בליבו לעלות לארץ ישראל ולהשתקע בעיר הקודש צפת, [באמרו שרצונו מאוד לישב באחת מערי מקלט שקולטת הרוצח וממילא יכולין להיחבא שמה, והוסיף, שצפת היא 'קדש' מערי מקלט הנזכרין בספר יהושע] אולם בעודו בראשית דרכו כשהגיע לשפיטווקא נתבקש לישיבה של מעלה, ושם מנו"כ.
תורתו ונפלאותיו כתובים עלי ספר 'אמרי פנחס' ו'מדרש פנחס' זי"ע.
בדברי הרה"ק מקוריץ שחסידים היושבים יחד ושותים 'לחיים' הרי זה דומה ללימוד התורה
מעשה ונכנס הרה"ק רבי ישראל מרוזין זיע"א לבית מדרשו וראה כמה חסידים ישובים בצוותא, בשבת אחים גם יחד, שותים יין שרף וטועמים מיני תרגימא ומשוחחים בניחותא על דא ועל הא. הזעיף הרה"ק מרוזין את פניו באופן שהיה ניכר עליו שהמחזה אינו עולה לרצון לפניו וכי נוח להם שלא היו יושבים ומכלים את זמנם באופן זה.
הרהיב אחד היושבים עוז ושאל: ילמדנו רבינו טעמא דמילתא, מפני מה אין מראה לנו רבינו פנים שוחקות, הלא קבלה הוא בידינו מהרה"ק רבי פנחס מקוריץ זיע"א כי חסידים היושבים יחד ושותים 'לחיים' הרי זה דומה ללימוד התורה. אם כן, אין חטא ביטול תורה מצוי בידינו.
השיבם הרה"ק מרוזין בטוב טעם ודעת: אל תדמו בנפשכם שחלוק אני על דברי הרה"ק מקוריץ. דבריו הקדושים הם אמת וצדק. אלא שיש לכם לדעת שלא כל הזמנים ולא כל המקומות שוים בזה. ואמשול לכם משל: הנה מצאנו בתורה הקדושה כמה פעמים שתיבה מסוימת פעמים שהיא משמשת בלשון חול ופעמים שהיא משמשת בלשון קודש. זו אותה תיבה ממש, עם אותם אותיות, אלא שמשמעותה יכולה להשתנות מהקצה אל הקצה.
אחת הדוגמאות לזה היא תיבת 'פסל'. במקום אחד נאמר (שמות לד א): 'וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים', ומצד שני נאמר (שמות כ ד): 'לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה'. הנה מדובר בשלש אותיות שוות, וההבדל הוא כה גדול: פעם אחת זה עולה על לוחות הברית ופעם אחת להבדיל אלף אלפי הבדלות זה מדבר על עבודה זרה. הסיבה להבדל זה נעוצה בתיבת 'לך' האמורה שם: כשכתוב 'פסל' לפני 'לך' הכוונה היא לאדם העושה רצון שמים ואינו חושב את הנאת עצמו 'לך' בזה – זה אכן קודש! אולם כשכתוב 'לך' לפני 'פסל', והיינו שהאדם חושב על עצמו ומבקש את הנאתו וטובתו האישיים – זהו לשון של חול!
הבינו החסידים היטב את תשובתו של רבם. אכן שתיית 'לחיים' היא נעלית וחשובה ביותר, אך השאלה היא האם המטרה הראשונה והחשובה יותר זו הנאתם של השותים, והעניין הרוחני הוא טפל לכך. או שהעיקר הוא החלק הרוחני, והחלק הגשמי של האדם הוא רק כבדרך אגב. זה ההבדל בין קודש לחול.
