הרה"ק רבי משולם פייבוש העליר מזבאריז זי"ע בעל "יושר דברי אמת" כ' כסלו תקנ"ב
הרה"ק רבי משולם פייבוש הלוי העללער זי"ע נולד בעיר סניאטין שבחבל גאליציע לאביו הרה"ק רבי אהרן משה זצללה"ה שהיה מגיד מישרים בעירו הנ"ל. רבי אהרן משה היה מגזע היחס, ובנו של הרה"ק רבי מאיר אבד"ק בראדשין ישן שהיה מפורסם לקדוש עליון, אשר מרן הבעש"ט הק' זי"ע נסע אליו ביחוד כדי לקיים בו שימוש תלמיד חכם. עוד כותב רבינו בעצמו בהסכמתו על הספר זריזותא דאברהם שחיבר אחיו הרה"ק רבי אברהם נח מדאלינא זי"ע, שהם היו דור שישי בן אחר בן להגה"ק בעל תוספות יום טוב זי"ע.
בהגיעו לפרקו נשא את בתו של אחד מחשובי תושבי העיר קניהניטש שבגאליציע, ובהתגוררו שמה מצא את שאהבה נפשו חבורה של יראים ושלמים מבקשי ה', עמם נתקשר בקשר אמיץ וחזק. ובזיווג שני נשא את הרבנית הצדיקת מרת יענטל ע"ה שהאריכה ימים אחריו והיתה מפורסמת בצדקותה, ורבים ושלמים היו באים אליה להתברך מפיה. ומקובל שגם הרה"ק בעל אוהב ישראל מאפטא זי"ע בא לקבל ברכה הימנה.
את תורתו בנגלה קיבל רבינו מפי שאר בשרו הגאון האדיר רבי משה צבי העללער זצללה"ה אבד"ק באקשעוויץ, ובעמח"ס גאון צבי. לצד זאת עלה רבינו במעלת רמות בדרך החסידות, וכפי שנמצינו למדים מפי כתבו בספרו הק' יושר דברי אמת, שקיבל תורה מפי הרה"ק המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע, הרה"ק רבי מנחם מענדל מפרימישלאן זי"ע, והרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע.
על גדולי תלמידיו נמנים הגה"ק רבי דוד שלמה מסאראקא בעל ערבי נחל ולבושי שרד זי"ע, (אשר מביא כמה פעמים מדברי רבו בעניני הלכה ואגדה), הרה"ק רבי יוסף דוד הכהן אבד"ק יאסי בעל דרכי אמונה זי"ע, הרה"ק רבי מנחם מענדל מקאסוב בעל אהבת שלום זי"ע, והרה"ק רבי חיים מטשערנאוויץ בעל באר מים חיים זי"ע שנחשב לו כתלמיד חבר.
רבינו נסתלק לגנזי מרומים ביום ב' כסלו שנת תקנ"ה לפ"ק, ומנוחתו כבוד בעירו זבאריז.
והשאיר אחריו ברכה את ספרו הק' יושר דברי אמת, המכיל בתוכו שתי קונטרסים (השניה נקראה בשם דרך אמת) שקנה מקום בראש ספרי החסידות, ותעיד העובדא שנדפס במרוצת השנים המון פעמים בלמעלה משלשים מהדורות
(גל' שבת בשבתו).
גאונותו בכל חלקי התורה
לצד קדישתו ופרישותו של הרה"ק רבי משולם פייביש מזבאריז' זי"ע היה נודע בשעתו כגאון ובקי מופלג, לדאבוננו לא נשארו הרבה מחידושיו ופסקיו בהלכה, כי אם המעט אשר תלמידים מביאים בשמו מתוך הערכה וחרדת קודש.
במיוחד איתבדרי שמעתתיה בענין כתיבת סת"ם שעל קדושת אותיותיה הוא הרחיב הדיבור (ראה יושר דברי אמת אות לז: "יש טעם לכתיבת ספר תורה ותפלין ומזוזות בקדושה, על פי דת תורתנו הקדושה בכוונה נכונה, כדי שישרה הרוחניות על גופי האותיות הנכתבים"), ואף תיקן נוסח "לשם יחוד" לאמרה קודם עיבוד הקלף לכתיבת סת"ם, וקודם כתיבת ס"ת (מובא ב"קונטרס שמשון" שבסוף ספר יושר דברי אמת מהדו' מונקאטש שנת דרך אמת עיי"ש באריכות).
רעו ועמיתו הרה"ק בעל הבאר מים חיים מביא בשמו בענין זה בלשון הערצה מופלגת (בענין כתיבת הנוני"ן ההפוכין בס"ת בפרשת "ויהי בנסוע"): "וגם בזה שמעתי מפי איש אלקים בוצינא קדישא נר ישראל המפורסם המנוח מוהר"ר משולם פייוויש זלה"ה מגיד מישרים מזבריזא שהיה בקי בכל מקומות וחדרי מאמרי הפוסקים ושו"ת בענין זה (-בהלכות סת"ם) והראה לפני ראיות שאף זאת ראוי לבטל שלא יהיה שום יתור בתורה כמאמר הקרא 'לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו', כשם שהחסר הוא גרעון להתורה, כך היתר כנטול דמי, והוא גרעון להתורה הקדושה עכ"ד. (סידורו של שבת ח"ב דרוש ג מאמ"א או"ג).
גם הגה"ק בעל הדעת קדושים מבוטשאטש זי"ע מביא מה ששמע בשם הרב המפורסם בש"ט מו"ה פייביש ז"ל מ"כ בק"ק זבראזא יצ"ו שיש צד היתר לטלטל ספר תורה הקדושה על ידי שמהלכין עשרה אנשים עם הס"ת הקדושה, ומסיים: "כי על פי זה נחה דעתי במה שנוהגים פה לטלטל ס"ת הקדושה מביהמ"ד הק' למקום דירתי פה..." (אשל אברהם או"ח סי קלה סי"ד; וע"ע בענין זה ב"דעת תורה" למהרש"ם).
כן היה לו ברשותו ספר תורה מיוחד ונזכר כמה וכמה פעמים בספר "משנת אברהם" על הל' כתיבת סת"ם (נדפס זיטאמיר תרכ"ח) שאף מסתמך עליו רבות בדיני צורת האותיות. ומציין במקום אחד (סי' כד): "וכן ראיתי בספר תורה הקדושה של הרב הגאון איש אלקי המפורסם כקש"ת מוהר"ר משולם פייוויש ז"ל מק"ק זבריזא, והספר התורה הקדושה היא עתה אצל אדמו"ר הקדוש ברוז'ין.
