הרה"ק רבי משה מקאסוב זיע"א בעמח"ס "לקט עני" ו' תמוז תרפ"ה
הרה"ק רבי משה מקאסוב בעמח"ס "לקט עני" נולד בסביבות שנת תרט"ו לאביו הרה"ק רבי יעקב שמשון מקאסוב בנו הגדול של הרה"ק ה'תורת חיים' מקאסוב זי"ע.
אביו הרה"ק התבטא עליו כבר בצעירותו שהוא יהיה מושיען של ישראל. הרה"ק רבי יהושע מבעלזא העיד עליו נשמה כזו לא היתה בעולם זה ארבע מאות שנה. אחרי הסתלקות אביו הק' בשנת תר"מ עלה למלא את מקומו. נודע בהסתרת הליכותיו בהכנעתו ובמעלותיו הרבות, וגם מקורביו לא עמדו מעולם על סודו. רבים היו דורשי עצת חכמתו, ושמעו יצא כבעל מופת, בקי היה גם בחכמת התכונה ברפואה ובחכמות שונות.
אחד מגדולי חסידיו הגה"צ רבי דוד שפערבער אבד"ק בראשוב, העיד על רבו שהיה בעל רוח הקודש בגלוי, ובקוראו קוויטל שהוגש לו ידע כל מה שנעשה באותו אדם.
נח נפשיה דרב ביום ו' בתמוז תרפ"ה, לאחר מ"ה שנות הנהגת עדתו, וארונו הוטמן באוהל אבותיו הק' בקאסוב.
השאיר אחריו ברכה רבה בספריו 'לקט עני' 'אזור האמונה' 'ספר הצוואה' ו'הגיון לבבי'.
הלוא שוורים הולכים יחד
אגב גררא אמסור שיחה חסידית. בקיץ תרפ"ד התארח אצלי בווינה האדמו"ר המפורסם ר' משה מקוסוב ז"ל. בקרו אותו שני רבנים מגליציה, שנשארו אחר מלחמת העולם הראשונה בווינה, ודברו אחד מהשני, כמובן שלא בפניו, לא בכבוד.
אז אמר האדמו"ר: עכשיו אני מבין כוונת הפתגם 'טורא בטורא לא פגע – אינש באינש פגע', המחזיק את עצמו ל'סיני ועוקר הרים' אי אפשר לו לפגוש את עצמו בחביריו, וזה רעה חולי בבני עמנו, ביחוד אצל תלמידי חכמים, האחד מגנה את השני, רק ת"ח שיודעים בנפשם שהם אפס – יכולים לחיות בשלום. בהזדמנות זו הזכרתי מה ששמעתי מהרב קמלהר, כי 'תורא' משמע 'שור' והשיב האדמו"ר בחיוך: לא נראים הדברים. הלא שוורים הולכים יחד, ורק אם פראים הם מנגחים זה את זה.
(ספר 'היכל לדברי חז"ל ופתגמיהם' - עמ' 596)
לא רצה לקבל סנדקאות ממי שרצה לכבדו
רק מחמת נימוס
נתעוררתי אם נכון הדבר לקבל איזה כיבוד או הנאת דבר מאיש שאיננו מוחזק ברע עין, אלא דיש מקום לחוש דמבקש לכבדו רק משום דאי לא יאמר כך הדבר הוא לגנאי לו, ולא דרצונו לכבדו...
"אמנם ראיתי לאדמו"ר זצוק"ל בעל לקט עני, שאיש אחד אשר רוחו זרה אליו כבדו בסנדקאות ולא קיבל. וכאשר נשאל מדוע עשה זאת, השיב שהאיש ההוא לא כיבדו אלא לפנים". אלא שגם מזה אין ראי', דהוא ז"ל בודאי לא היה מסופק בדבר.
