הרה"ק רבי מנחם מענדיל מקאסוב זי"ע בעל אהבת שלום י"ז חשוון תקפ"ו
אור יקרתו של הרה"ק רבי מנחם מנדל האיר בשנת תקכ"ח, אז נולד לאביו הרה"ק רבי יעקב קאפל חסיד מקולומייא, מצאצאי חכמי פרובינציא. הוא למד תורה אצל הצדיקים הרה"ק רבי צבי הירש מנדבורנא זי"ע, הרה"ק רבי משולם פייביש מז'אבארז' זי"ע, הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב זי"ע, והרה"ק רבי זאב וואלף מטשרני-אוסטרהא זי"ע, אותו החשיב לרבו מובהק.
בתחלה עסק לפרנסתו במסחר זעיר, אך עד מהרה לחצו עליו רבותיו שיקבל את ההנהגה, ואמנם קודם שעלה רבו רבי זאב וואלף מטשרני-אוסטרהא לארץ הקדש בשנת תקנ"ח, הועיד את תלמידו הרה"ק מקוסוב למלא את מקומו בהנהגת העדה, באומרו עליו "הער טויג, אין הער וויל נישט" (הוא ראוי, אבל אינו רוצה), ולכן דוקא הוא ראוי להיות רבי. וכך החל רבי מנדלי מקוסוב להנהיג את העם ביד רמה, מיסד השושלת לבית קוסוב-ויז'ניץ המעטירה עד היום הזה.
לימים התפרסם רבי מנחם מנדל כאחד מצדיקי הדור, ואיש מופת. גם תפלתו היתה בהתלהבות עצומה, עד שגיסו הרה"ק רבי אורי, "השרף" מסטרעליסק זי"ע אמר עליו שהוא בבחינת 'מלכות' בתפלתו.
ביום י"ז מרחשון תקפ"ו, נסתלק הרה"ק מקאסוב למתיבתא דרקיעא, ומנו"כ בבית העלמין בעיירה קוסוב, ליד ויז'ניץ שבבוקובינה (כיום במערב אוקראינה). זכותו תגן עלינו ועכי"א.
כתלי בית המדרש יוכיחו
מסופר בשם הרה"ח ר' אברהם יוסף מבארשא (בספר אבן שתיה), שכששבת בפעם הראשונה בצל הרה"ק ה'אהבת שלום' מקאסוב זיע"א עדיין לא היה רגיל בתפילה עילאית בבחינת 'כל עצמותי תאמרנה'.
בשבת בבוקר כאשר עבר הרב הקדוש לפני התיבה והתחיל בתפלת 'הודו לה'' פתחו החסידים את פיהם בקולות אדירים עד שמרוב הרעש לא היה יכול להצטמצם בתפילתו והוכרח לחכות עד שהגיעו לתפילת שמונה עשרה, ואז נעמד להתפלל ביחידות. והוסיף עוד, שבשעת פסוקי דזמרה נדמה בעיניו מרוב התלהבותו ודביקותו שכתלי בית המדרש עם הגג מתרוממים למעלה. וסיים, אם יבקשו ממני להעיד על כך יכולני לספר זאת בתורת הגדת עדות. והכהנים והעם העומדים בעזרה היו שומעים את תפלתו הזכה של הרה"ק ה'אהבת שלום' מקאסוב זיע"א מפורש יוצא מפיו בקדושה ובטהרה ושאגתו היתה כשאגת ארי.
