הרה"ק רבי מאיר מדזיקוב זי"ע בעל "אמרי נועם" ח' תמוז תרל"ז
הרה"ק רבי מאיר מדזיקוב זי"ע נולד בשנת תקע"ט לאביו הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע.
כאשר היה רבי אליעזר אצל הרה"ק האוהב ישראל מאפטא זי"ע, אמר לו: סע לביתך ויהיה לך בן וקראת את שמו "מאיר", כי הוא יהיה "מאיר עיני חכמים" ו"מאיר לארץ ולדרים". מילדותו היה חד וחריף, עילוי ממש.
זכה להתחנך על ברכי זקנו הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ. אביו הצדיק היה מתפאר בו: "הגאון שלי". וגם זקנו הרה"ק מראפשיץ היה נהנה לשמוע ממנו את חידודיו.
דלה ממימיהם של דודו הרה"ק ר' אשר ישעיה מראפשיץ והרה"ק ר' צבי הירש מרימנוב זי"ע.
אביו הק' מינהו למרא דאתרא בדזיקוב. שמו יצא לתהילה וגדולי תורה הריצו אליו שאלות בהלכה, חלקם הודפסו בשו"ת אמרי נועם.
בשנת תרכ"א עלה למלא מקום אביו בהנהגת העדה, ורבים נהרו לאורו. התלכדו בו יחדיו גאונות וצדקות, כי היה גאון בנגלה בחריפות ובקיאות, וצדיק וקדוש, ערום ביראה וחכם בחכמת האמת.
בשנת תרל"ז נחלש ונסע לעיירת המרפא קארלסבאד, שם נסתלק ביום ח' בתמוז. ארונו הובא לדזיקוב ושם מנוחתו כבוד.
השאיר אחריו את דברי תורתו בספה"ק אמרי נועם עה"ת והמועדים ושו"ת.
פדיון נפש בקברי צדיקים
זקה"ק ה"אמרי נועם" זצ"ל אמר: כי בעת שהולכים להשתטח על קברי צדיקים, פדיון-הנפש בעבורם הוא כשמזכירים שם לטובה את בניו וצאצאיו של הצדיק הטמון שם.
כ"ק מרן אדמו"ר ה"אמרי חיים" מויז'ניץ זצוק"ל "שרפי קודש" (עמ' תקפ"א)
והיה כנגן המנגן
כתב הרה"ק ה'אמרי נועם' מדזיקוב זיע"א (נ"ך): 'והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'' (מלכים ב' ג טו). יש לפרש בדרך צחות, דהנה יש בני אדם שנוסעים אל הצדיק, וכאשר בפעם ראשונה לא ימצא חן בעיניו, תיכף מטיל דופי בהצדיק. אולם לא כן צריך להיות, כי יש ליקח דוגמא, והוא למשל באם שומע אדם ניגון בפעם ראשונה, נדמה לו כי לניגון זה אין לו צירוף, ומה ענין פרק זה לזה. אמנם בכל זאת כאשר ישמע פעמיים ושלש אז יבוא על הטעם, ויראה כי פרקי השיר משולבים אשה אל אחותה, עד אשר אף בשכבו על חדרי משכבו שרעפיו ינחוהו ביושר, וינעם ויערב לו. כמו כן בהצדיק, כי בפעם ראשונה לא יוכל לבוא על הטעם ולא ירגיש מאומה, כי נדמה לו על כל תהלוכותיו שאין ענין זה לזה, והנהגה זו אין לה צירוף להנהגה אחרת אשר עושה. אמנם כאשר יסע אצלו פעמיים ושלש, אז יבוא על המחקר וירגיש מנועם זיוו. וזהו 'והיה כנגן המנגן', היינו, כדוגמת הניגון הנשמע מאת המנגן, כמו כן הוא האיש אשר 'ותהי עליו יד ה'', היינו הצדיק. כן יש לפרש בדרך הלצה.
