הרה"ק רבי ישראל מקאזניץ זי"ע המגיד מקאזניץ, בעל עבודת ישראל י"ד בתשרי תקע"ה

הרה"ק רבי ישראל מקאזניץ זי"ע נולד בשנת תצ"ג באפטא, לאביו רבי שבתי. הוא נולד בברכת מרן הבעש"ט זי"ע, ולפי בקשתו נקרא ישראל.
בגיל צעיר נתקבל לתלמיד אצל הג"ר דב בעריש כ"ץ אב"ד אפטא, ונתעלה לגאון אדיר בתוה"ק.
לאחר נישואיו עבר להתגורר בעיר מגורי חותנו - פשיסחא, שם התגורר המגיד הרה"ק רבי אברהם משה מפשיסחא מתלמידי הבעש"ט.
המגיד מקאזניץ דבק בו ולמד ממנו הרבה תורה. כן הסתופף בצל רבותיו הק' המגיד הגדול ממעזריטש, הרבי ר' אלימלך זי"ע, הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג והרה"ק מבארדיטשוב.
בשנת תקכ"ה לערך נתמנה לכהן כמגיד בקאזניץ, ולאחר הסתלקות הרבי ר' אלימלך החל להנהיג עתו בקאזניץ, כשגדולים וטובים מכתתים רגליהם להסתופף בצל קדשו ורבים נושעים מברכות קדשו.
בערב חג הסוכות תקע"ה נסתלק לחיי העוה"ב ומנו"כ בקאזניץ.
השאיר אחריו ברכה ספרי קודש: "עבודת ישראל" עה"ת, "אור ישראל" על תיקוני זהר, "נר ישראל", "תהילות ישראל" על תהלים, "גבורות ישראל", בית ישראל" על הש"ס ועוד, כן נדפסו בס' "כתר כהונה" מתשובותיו לבעל ה"הפלאה".
'קוגל' - של שלום בית
אל הרה"ק רבי ישראל מקוזניץ זיע"א באו פעם איש ואשה על מנת שיסדר להם גט. התחיל רבי ישראל לשדל אותם בדברים שיתפייסו ויעשו שלום ביניהם, אבל הבעל שהיה איש תמים והדיוט עמד בשלו וטען: אי אפשר לי בזה לפי שהיא אינה מניחה אותי ליהנות הנאה מרובה מהפשטידא של שבת ולקיים כדבעי מצות עונג שבת, הלוא כל ימות החול הריני עובד קשה כדי להרוויח פרנסתי, ובאכילתי אני מסתפק בפת יבשה בלבד, ואני מקמץ ומצמצם בימות השבוע כדי שאוכל לענג את השבת כהלכתה. והנה כשאני בא מבית הכנסת, הריני מקדש על הכוס ונוטל את ידי, אני אוכל כבד מרוסק עם בצל, דגים ממולאים, טשולינט, ואחרי כן בשר ודווקא מנה יפה, ולאחר מכן, כשעולה הפשטידא על השולחן שוב אין לי כל תיאבון, וכמעט שאין לי כל הנאה מן הפשטידא. ועתה, סיים הבעל את דבריו, יאמר נא רבינו, כיצד יכול אני לגור בבית כשמשביתים לי את כל עונג שבת שלי.
חיוך קל עבר על שפתי המגיד מקוזניץ והוא פנה אל האשה לשמוע את תשובתה.
רבינו הקדוש, השיבה האשה, בעלי תיכף אחרי שהוא מקדש על היין בקידושא רבא הרי הוא דורש להעלות על השולחן את הפשטידא, ואילו אני, מנהג אבותי בידי, שמתחילה אוכלים כבד מרוסק עם בצל, דגים ממולאים, טשולינט, ואחרי כן בשר, ומסיימים בפשטידא.
אם כן, פנה אליהם רבי ישראל ואמר: מצאתי עצה טובה להשלים ביניכם. מעכשיו יכינו מערב שבת שתי פשטידות, אחת אחרי הקידוש והשניה בסיום הסעודה. מצאה העצה חן בעיני האיש ונתפייסו, ומאז הנהיגו גם בבית המגיד מקוזניץ להכין שתי פשטידות, ואותה הפשטידא שנועדה לאכלה לאחר קידוש היום היו קוראים בבית המגיד בשם 'פשטידא של שלום בית'.