הרה"ק רבי יקותיאל יהודא טייטלבוים זי"ע אבד"ק סיגעט ובעל ייטב לב ו' אלול תרמ"ג

הרה"ק רבי יקותיאל יהודא (זלמן לייב) טייטלבוים נולד בשנת תקס"ח לאביו הרה”ק רבי אלעזר ניסן אב"ד דראהביטש, בנו יחידו של הרה”ק בעל ה'ישמח משה' זי"ע.

בהיותו כבן עשר שלחו אביו הק' אל זקנו ה'ישמח משה', ועל ברכיו נתחנך ונתעלה, אחר שזקנו הק' לא זז מחבבו, השפיע עליו מחכמתו וקדושתו ומסר לו רוב תורתו, ואמנם זקנו נחשב עליו כרבו המובהק.

כן היה מרבה להסתופף בצל צדיקי הדור הרה"ק רבי אשר ישעי' מראפשיץ והרה"ק רבי צבי הירש מרימינוב, ולימים אצל ה'שר שלום' מבעלזא והרה"ק ה'דברי חיים' מצאנז, ועוד מצדיקי הדור, זי"ע.

כשהגיע לפרקו נשא את הרבנית הצדיקת רחל ע"ה בת הגה"ק ר' משה דוד אשכנזי זצוק"ל אבדק"ק טאלטשאווע בעמח"ס תולדות אדם על סוגיות הש"ס, ועל שולחנו ישב איזה שנים.

בשנת תקצ"ג לפ"ק נתקבל כאב"ד סטראפקוב, וכשנסתלק זקינו הישמח משה בשנת תר"א קבלוהו על מקומו באוהעל, אמנם שם רדפוהו עד חרמה ולא הניחוהו להתנהג במנהגי החסידות עד שהוכרח לעזוב העיר ובשנת תר"ז נתקבל כאב"ד גארליץ בהשתדלות מחותנו מרן הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זיע"א, ובשנת תרט"ז מילא את מקום אביו בדראהביטש, עד שבשנת תרי"ח עלה על כס הרבנות דעיר הגדולה לאלקים סיגעט יצ"ו, ובמשך כ"ה שנים ישב שם על המנוחה ועל הנחלה כאשר הוא מפקח בעינא פקיחא על כל ענינא דמתא, גם הרביץ שם תורה לבחורי חמד לאלפים, והתפאר בעצמו לפני מותו שלא יבוש בתלמידיו לא בזה ולא בבא, וכן צוה לרשום על מצבתו, "העמיד תלמידים הגונים וישרים".

בליל שב"ק, ו' אלול תרמ"ג, באמצע תפילת ערבית, באמרו התיבות "על כן ה' אלקינו בשכבנו ובקומנו נשיח בחוקיך", יצאה נשמתו הטהורה.

הניח אחריו ברכה חיבורים יקרים ונחמדים, הלא המה, ספר "ייטב פנים" על המועדים, "ייטב לב" "רב טוב" עה"ת, ושו"ת אבני צדק על ד"ח שו"ע.

***

'וקוי ה' יחליפו כח'

הרה"ק בעל מהר"ם שיק זי"ע בא מגליל העליון (אויבערלאנד) לחוסט, שהוא בגליל מארמאראש.

פעם אחת היה אצלו תלמיד אחד, ושאל אותו אם הוא שבע רצון מאנשי העיר שהם מגליל אחרת, ענה לו המהר"ם שיק: הכל היה כדאי, כי הגעתי להכיר את הרב מסיגעט (בעל ייטב לב), לא ראיתי אדם השלם כמותו, [ס'לוינט זיך אלץ, ווייל איך האב קענען געלערנט דעם סיגעטער רב, איך האב נאך נישט געזען אזא אדם השלם].

כאשר חלה הרה”ק המהר"ם שיק מחוסט נסע בעל הייטב לב זי"ע לבקרו, והזכיר הגאון את עצמו לפני ה'ייטב לב' שיתפלל בעדו לרפואה שלימה. שאלו ה'ייטב לב': מה חסר לכם הרב מחוסט. ענה המהר"ם שיק: רק כח. נענה הייטב לב ואמר: הנה כתיב (ישעי' מ, לא) 'וקוי ה' יחליפו כח', והכוונה, דידוע שיכולים לקנות על ידי חלופין, וכיון שזכה זה נתחייב זה בחלופיו (קידושין כח, א). והנה הקב"ה הוא הנותן ליעף כח, ואנו קונין את הכח מאת השי"ת בקנין חלופין על ידי שאנו נותנים לו את הקיווי והבטחון. וזה שאמר: 'וקוי ה' יחליפו כח', שעל ידי שאנו מקוים ומייחלים לה' הוא מקנה לנו כח בחלופין.

גל' רחשי לב

***

מזמרת הארץ

סיפר הרה"ק רבי משה אריה פריינד זיע"א: פעם הלך הרה"ק הייטב לב זיע"א ברחוב העיר בלויית אחד מבחורי ישיבתו. ובדרכם עברו ליד בית מרזח, ושמעו כי הנכרים המשתכרים שם ביין שרים ניגון אחד. הייטב לב פנה אל הבחור שליוהו ואמר לו: ניגון זה טוב מאד לזמרו על הזמר חי ה' ביום שבת קודש. הבחור תמה ואמר: האיך נוכל לזמר על תיבות קדושות ניגון שהמה מזמרים במקומות כאלו? השיב לו הייטב לב: אנו נמתיק את זה. 

והוסיף ואמר: אמנם לעומת זאת היה פעם אחרת, כאשר אחד מחסידי הייטב לב חיבר ניגון מיוחד לקראת הימים הנוראים, וכאשר היה נהוג אצלו מדי שנה לחבר ניגונים חדשים. והייטב לב אמר שאינו רוצה שיזמרו ניגון זה. אחר זה נתברר כי מחבר הניגון לא הצליח להשלים התנועה האחרונה של הניגון, ובתו עזרה לו להשלימו. וחזינן מזה כי הייטב לב הקפיד מאד על כל ניגון שיהא מקור מקומו טהור, ומה שלקח הנגון מבית משתה היין לזמרו על חי ה' בוודאי היתה לו בזה כוונה מיוחדת

(ספיר ויהלום פר' מקץ פ"א - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)